בימ"ש למשפחה קרית גת, ש' אבירה אשקלוני: סמכות מקומית-ירושות

לפני בקשה להעברת הדיון בתיקי עיזבון המנוח אלמוני ז"ל, לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בשל העדר סמכות מקומית.

רקע עובדתי

1.         המבקש 1 (להלן:"המבקש") הינו בנו של המנוח אלמוני ז"ל (להלן :"המנוח") שנפטר ביום x/5/08.

המבקש 2 הינו בנו של המבקש.

2.         המשיבה  2, פלונית, היתה בת זוגו של המנוח עימה התגורר משך שנים ועד ליום 17.1.08, המשיבה 3 אלמונית, היא אלמנתו של המנוח, והמשיבות 4-9 הינן בנותיו של המנוח.

3.         ביום 23.6.08 הגיש המבקש לרשם לענייני ירושה בבאר שבע בקשה לצו קיום צוואת המנוח מיום 20.7.03 ובקשה למינוי מנהל לעיזבונו. כן הגיש המבקש ביום 7.7.08 בקשה למינוי מנהלי עיזבון זמניים לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד.

4.         ביום 7.7.08 הגישה בתו של המנוח, הגב' xxx, התנגדות לבקשה, לפיכך ובהתאם לסעיף 67 א' (א) (1) לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה") הורה כב' הרשם לענייני ירושה, בהחלטה מיום 8.7.08, על העברת הבקשות לבית משפט זה.

            יצוין כי מאז הוגשו תביעות נוספות, בקשה לצו קיום צוואת המנוח מיום 18.1.08, בקשות למינוי מנהלי עיזבון מטעם צדדים שונים ועוד.

5.         עובר לפטירתו התנהלו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, הליכים בעניין מינוי אפוטרופוס למנוח. תביעת המבקש מיום 7.2.08 בתמ"ש (אשדוד) 1340/08, ותביעת המשיבה 2 מיום 3.2.08 תמ"ש (אשדוד) 1561/96.

עיקר טענות המבקשים

6          לטענת המבקשים הסמכות המקומית לדון בתיקי העיזבון הינה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד אשר דן בעניינו של המנוח במסגרת תיק האפוטרופסות כאמור לעיל. נטען כי בין תיק האפוטרופסות לתיקי העיזבון קשר הדוק, וכי כב' הש' אלפסי שדנה בתיק האפוטרופסות, מכירה את הסוגיות שבמחלוקת ויהא בהעברת תיקי העיזבון לביהמ"ש באשדוד, כדי ליעל את הדיון בהם.

7.         עוד הפנה ב"כ המבקשים לסעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, לפיו תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לבימ"ש שדן בתובענה קודמת בעניינם, וכן לתקנות 258 ג (ד) ו- 258 ד (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984            (להלן: "תקסד"א") ולתקנה 10(ג) לתקנות הירושה, התשנ"ח - 1998 (להלן: "תקנות הירושה").

8.         עוד טען המבקש כי מקום מושבו הקבוע של המנוח היה באשדוד, וכי ביום 17.1.08 בנותיו של המנוח העבירוהו בניגוד לרצונו לקרית גת. לדבריו, בהתאם למבחן מירב הזיקות מקום המושב הינו באשדוד וכך גם עולה (לטענתו) מתסקיר פ. הסעד (נספח ה' לבקשה).

9.         כמו כן נטען כי ביום 8.7.08 נתן ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד החלטה בבקשה למינוי מנהלי עיזבון זמניים ואף מטעם זה ומשהחל בית המשפט באשדוד לדון בעניינו של המנוח הרי שיש להורות על העברת הדיון.

עיקר תגובות המשיבות

10.        המשיבה 2 פלונית, והמשיבה 4 ד.ש., הודיעו כי הן מסכימות להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד והצטרפו לנימוקי הבקשה.

11.        המשיבה 3 והמשיבות 5-9 הודיעו באמצעות באי כוחן כי הן מתנגדות להעברת הדיון, לטענתן נוכח מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו, (בעיר קרית גת) יש לקיים הדיון בבית משפט זה.

נטען כי קביעת הסמכות המקומית בתיקי עיזבון אינה נסמכת על מקום הדיון בתיקי אפוטרופסות, אלא על פי  כללי הסמכות המיוחדים לתיקי עיזבונות.

12.        לגופו של עניין נטען כי המנוח הוא שביקש להישאר ולהתגורר בקרית גת ומכאן כי זהו מקום מושבו. בתחילה התגורר אצל אחת מבנותיו, ובהמשך אצל המשיבה 3 והכל מרצונו החופשי.

דיון

13.        עסקינן בבקשה להעברת הדיון בתיקי עיזבון המנוח, עקב חוסר סמכות מקומית. כאמור, הועברו התובענות לבית משפט זה בהתאם להחלטת כב' הרשם לענייני ירושה צבי קויש מיום 8.7.08.

            יאמר מיד, משעה שהתיקים הועברו לבית משפט זה מתוקף החלטת כב' הרשם לענייני ירושה, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה, הינה במסגרת ערעור על החלטת הרשם, כאמור בסעיף 151 א לחוק הירושה, (ראה: שאול שוחט, מנחם גולדברג, יחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 23 (מהדורה שישית מעודכנת ומורחבת, 2005), ולא במסגרת הבקשה דנן להעברת הדיון.