החלטה בתיק בע"מ 5529/08

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים שושנה שטמר, יצחק עמית וצילה קינן) אשר קיבל את ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת אלה מירז) בעניין מזונות קטינים.

1.        המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) נישאו בנישואין אזרחיים ונולדו להם שני ילדים, המשיבים 2-3, שניהם קטינים. בחודש מרץ 2003 עזב המבקש את הבית ונשא אישה אחרת עוד בטרם התירו הצדדים את נישואיהם. בהמשך התגרשו הצדדים וכיום למבקש ישנם שני ילדים מנישואיו החדשים. בעקבות תביעה שהגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה ניהלו הצדדים הליך גישור שהוביל לחתימה על הסכם ממון שניתן לו תוקף של פסק דין. בהסכם נקבעו הוראות שונות לרבות תשלומים למשיבה והעברת בית המגורים במלואו לבעלותה תוך התחייבות המבקש לשאת בתשלומי המשכנתא. כן התחייב המשיב לשאת בהוצאות שונות עבור הילדים: שכר לימוד מלא, מחצית הוצאות רפואיות חריגות, ביטוח בריאות וביטוח משלים של קופת החולים, מחצית התשלומים בגין חוגים ופעילויות שעות פנאי ומורים פרטיים לילדים, תשלום שנתי של 750$ לילד בגין חופשות, מחצית הוצאות סבירות של ימי הולדת או בר/בת מצווה והפקדה בתוכנית חיסכון על שם כל אחד מהילדים 20 אלף דולר. הנושא היחיד שנשאר פתוח בהסכם הוא מזונות הילדים והוסכם כי אלו יקבעו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

2.        בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בהיעדר דין אישי, מאחר שהמבקש הוא נוצרי והמשיבה יהודיה, חל על הצדדים סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1954. בית המשפט התחשב בקביעת המזונות בעבודה שהמבקש הוא בן לאחת המשפחות האמידות בחיפה ובעל מניות בחברה משפחתית בעלת נכסים, כי למבקש הכנסה גבוהה, רכוש רב ופוטנציאל הכנסה גבוה. מנגד הביא בחשבון בית המשפט את העובדה שהמשיבה קיבלה סך של 1,350,000 ש"ח בנוסף לבית המגורים ששוויו כחצי מיליון דולר ורכב ששוויו כ-200 אלף ש"ח. כמו כן התחשב בית המשפט בפוטנציאל ההשתכרות של המשיבה שאינה עובדת כיום, בהתחייבויות הנוספות שנטל המבקש על עצמו עבור הילדים במסגרת הסכם הממון, וקבע כי על-פי עיקרון השוויון בדיני המזונות יעמוד סכום המזונות על סך של 2,200 ש"ח לחודש עבור כל אחד מהילדים עד הגיעם לגיל 18 ובתקופת השירות הצבאי שליש מסכום זה.

3.        המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי טעה בית משפט קמא משפרש את ההסכם כמותיר לבית המשפט לקבוע את סכום המזונות ההכרחיים בלבד, שכן ההסכם מדבר רק ב"סכום מזונות חודשי". לפיכך מצא בית המשפט המחוזי כי יש להתערב בפסק הדין. בית המשפט סבר כי מהשוואה בין הצדדים ברי כי המבקש אמיד בהרבה מהמשיבה. צוין כי למרות שנכסיו אינם נזילים הרי החזקותיו במניות החברה המשפחתית נאמדות בסכום של כ-25 מיליון ש"ח והמבקש זכאי למשוך מעת לעת מרווחי החברה. לפיכך העמיד בית המשפט המחוזי את סכום המזונות על 4,000 ש"ח לחודש עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 18 או עד לסיום בית הספר התיכון, לפי המאוחר מביניהם. בתקופת השירות הצבאי יעמוד הסכום על שליש.

4.        מכאן הבקשה שבפני. המבקש טוען כי העלאת סכום המזונות על-ידי בית המשפט המחוזי הינה מופרזת, חריגה וקיצונית, אינה משקפת את צרכי הקטנים, אינה מאזנת בין חובות ואחריות ההורים ומתעלמת מצרכיו והוצאותיו של המבקש על משפחתו החדשה. כמו כן טוען הוא כי סכום המזונות נקבע באופן שרירותי ובהעדר כל הנמקה וכי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך להתערב בסכום המזונות מאחר שתביעת המזונות לא הוכחה על-ידי המשיבים. לטעמו אין להחיל את מבחני הכניסה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי על מקרה זה בו המבקש ניצב לראשונה כ"מערער". 

5.        דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. קביעת מזונות נעשית לרוב על-פי נסיבותיו העובדתיות של כל מקרה ומקרה ולפיכך בדרך כלל לא תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי במקרים מעין אלו (ראו בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסמה, 25.1.06)). לא מצאתי כי מקרה זה שונה ומצדיק מתן רשות ערעור. בית המשפט המחוזי אמנם התערב בסכום המזונות שנפסק על-ידי בית המשפט לענייני משפחה אך זאת בשל סברתו של בית משפט קמא כי עליו לפסוק מזונות הכרחיים בלבד בעוד שלא היה עיגון לכך בהסכם בין הצדדים. בית המשפט המחוזי קבע את גובה המזונות בהתאם לנתונים שהובאו בפניו על יכולותיהם הכלכליות השונות של הצדדים. לא ראיתי כי יש מקום להתערב בכך. לסיום אעיר כי אין לקבל את טענתו של המבקש לפיה בשל העובדה שזו לו הפעם הראשונה בהליך שהוא המערער אין להחיל את המבחנים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. כבר נפסק כי "עצם העובדה כי בפסק דין של ערכאת ערעור מצוי שינוי, תוספת, או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר גלגול שלישי ולהקנות זכות ערעור" (בש"א 4511/05 עיריית בת ים נ' גני יפית (לא פורסמה, 17.7.05); כן ראו רע"א 9453/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (לא פורסמה, 30.11.05)).    

           לפיכך הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.         

           ניתנה היום, כ"ז בכסלו תשס"ט (24.12.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il