פסק-דין בתיק ת"א 2384/04

1.         זוהי בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל גביית עמלות שלא כדין על ידי המשיב
(להלן: "הבנק") בניגוד להתחייבויותיו ופרסומיו.

לטענת המבקש, המשיב גובה שלא כדין דמי ניהול חשבון ודמי הקצאת אשראי מהמבקש
ומשאר חברי הקבוצה תוך הפרת הסכם ותוך ביצוע עוולה בניגוד ל סעיף 5 לחוק הבנקאות
(שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") ועשיית עושר לא במשפט.

כן טוען המבקש כי עניינה של התובענה האישית שהגיש מתאים להידון כתובענה ייצוגית,
על פי הקריטריונים הקבועים ב סעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: " חוק התובענות הייצוגיות") שנכנס לתוקפו בעת היות התביעה תלויה ועומדת בבית משפט זה.

2.         מן הראוי לציין כי מלכתחילה הוגשה התובענה גם כנגד גביית עמלה נוספת,
שנטען שהמשיב גובה אותה שלא כדין - עמלה בגין ניהול פיקדון ניירות ערך, בשל השקעות
שביצע המבקש בקרנות שבניהול הבנק. לאחר קבלת תגובת המשיב, נוכח המבקש לדעת
שעמלות כאלו כלל לא נגבו על ידי המשיב. לפיכך הגיש המבקש בקשה מתוקנת לאישור
התובענה הייצוגית ממנה נמחקו אותם סעיפים הדנים בעמלה זו.

לפיכך, נותרה לפני הבקשה הדנה בשתי העמלות המצוינות בסעיף 1 לעיל, בלבד.

3.         המשיב טוען בתגובתו כי התביעה אינה ראויה להידון בדרך של תובענה ייצוגית,
שכן אין למבקש כל עילת תביעה אישית וממילא אין הוא יכול לייצג קבוצה הומוגנית כלשהי
ואין הוא עומד באף אחת מדרישות חוק התובענות הייצוגיות. לטענת המשיב אין כל בסיס לטענות המבקש שחשבונו חויב בעמלות שלא כדין.

עילת התביעה האישית

טיעוני הצדדים

4.         העובדות הרלוונטיות לענייננו אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים והן פשוטות בתכלית. המבקש מחזיק בחשבון עובר ושב אצל המשיב ולחשבון זה מופקדת משכורתו מדי חודש בחודשו ( נספח ד' לבקשה ומוצגים ת/1 א'-י"ד).