פסק-דין בתיק ברע 1223/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 31.1.07 של כב' ראש ההוצל"פ (הרשם מ' כהן) על פיה נדחתה בקשתה של המבקשת מיום 23.1.07 לפדיון עצמי בערכי נטו של נכס שבבעלותה ברחוב ויצמן 14 נתניה (להלן: " הנכס"). בערכי נטו.

            ניתנת רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לעניינו, הן כדלהלן:

במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ממומש שעבוד על זכויות המערערת בנכס, הידוע כגוש 8267 חלקה 714 תתי חלקות 14-19, 43-46.

מן הראוי לציין, כי בין הצדדים מתנהלים הליכים רבים, בגינו של נכס זה, כמו גם בגין טענות שיש למערערת הנוגעות להיקף חובותיה למשיב 1. 

יובהר לאלתר, כי הערעור שבפני, עניינו אך ורק החלטת ראש ההוצל"פ מיום 31.1.07, וככל שיש לה זיקה להחלטה קודמת מיום 15.1.07, בענין פדיון השעבוד המוטל על הנכס.

לא שנוי במחלוקת כי על הנכס מוטל שעבוד לטובת המשיב 1. כונס נכסים למימוש הנכס מונה לפני שנים, אולם כונס הנכסים התקשה לממש את הנכס, בין היתר, בשל העובדה, שהנכס נשוא הערעור הינו נכס מסחרי, במצב שלד וללא היתרי בניה.

עוד לא שנוי במחלוקת ביום 23.11.06 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור המכר לחברת אליהו וסימה השקעות ונכסים בע"מ (המשיבה 3) תמורת סכום של 325,000 דולר בתוספת מע"מ.

להצעה זו התבקשה תגובת המערערת, אשר התנגדה למכר, בטענה כי הסכום נמוך, ואין לאשר את מכירת הנכס במחיר זה.

בבקשה שהופנתה לראש ההוצל"פ, עתרה המערערת לאפשר לה לפדות את הנכס במחיר נטו, ובתוספת סך של 5000 ש"ח לקופת הכינוס.

המערערת פירטה בבקשתה את ההוצאות השונות בגין הנכס, אותן יש לקזז מהמחיר שהושג בהתמחרות, 325,000 דולר, כאמור, לרבות, שכר טרחת כונס, מס הכנסה/מס שבח. המערערת תמכה בקשתה ב"כתבת מומחים" בהתייחס לניכויים, אותם יש לנכות מהצעת הזוכה בהתמחרות.

בסופו של דבר, טענה המערערת, כי הסכום המקסימאלי שיוותר בקופת הכינוס, הוא סך של 618,480 ש"ח, ובערכים דולריים 147,000 דולר.

בהחלטתו מיום 15.1.07 קבע ראש ההוצל"פ כדלקמן:

" 1.       החייבת חוזרת בתגובתה זו על טענותיה הקודמות שכבר נדונו ואשר אינן רלבנטיות לבקשת הזוכה ומבלי שנדרשה להרחיב את היריעה מעבר לבקשת הזוכה לפדיון השיעבוד ומשום כך אין מקום לשוב ולדון באותן הטענות.

2.       החייבת רשאית לפדות את השיעבוד תוך 15 ימים מיום קבלת החלטה זו במחיר שהושג על ידי כונס הנכסים.

3.       אין מקום במקרה הנוכחי לאפשר פדיון השעבוד בסכום נטו משום שהחייבת לא פירטה את הסכום נטו ולא ניתן לחשבו על פי הפרטים שהיא ציינה בתגובתה ומשום שמדובר בנכס עסקי אשר חישוב הפידיון נטו על פי האמור בסעיף 6 לתגובת החייבת יוביל לסיכול הליכי המכר."

המערערת שבה ופנתה בבקשה נוספת, לפדיון הנכס, במחיר נטו, ביום 23.1.07.

בגין בקשה זו נתנה החלטת ראש ההוצל"פ מיום 31.1.07 לאמור:

"1.        החייבת איננה מבססת את חישוביה ואת הערכותיה שבסעיף 1 לבקשתה מיום 23.1.07, ולא ניתן לקבל הערכות וחישובים בעלמא, ומשום כך אין להעתר לבקשה.