ו"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
1025-05
22/08/2007
|
בפני השופט:
1. עזרא קמא שופט (בדימוס) יו"ר
2. שלמה מדהלה רו"ח חבר
3. אריאלה אקשטיין שמאית מקרקעין חברה
|
| - נגד - |
התובע:
ציון הדר
עו"ד דוד בוטסזן
|
הנתבע:
מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
|
| פסק-דין |
1. עניינו של ערר זה בהחלטת המשיב שלא להאריך את המועד לבקשת העורר לתיקון שומה, לפי סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן - "החוק").
רקע עובדתי
2. עיקרי העובדות אינם שנויים במחלוקת (דברי ב"כ המשיב בדיון מיום 27.2.06). ואלה הם:
א. העורר רכש בשנת 1997 ממינהל מקרקעי ישראל (להלן- "המינהל") זכויות במקרקעין בסכום של 654,022 ש"ח. העורר פעל, בפנייתו אל המינהל, כדי להקטין את סכום הרכישה, ואמנם המינהל הודיע לו, כי שווי המקרקעין הופחת לסכום של 575,723 ש"ח. העורר אף קיבל החזר הפרש השווי מהמינהל.
ב. משהופחת סכום הרכישה, ביקש העורר בשנת 1999 לתקן את השומה, ומבוקשו ניתן לו (החלטת המשיב מיום 22.3.99).
ג. העורר לא הסתפק בכך, וביקש מהמינהל להפחית עוד יותר את השווי. משלא נענה על ידי המינהל, הוא הגיש תובענה לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 14750/01), ביום 19.10.2001. זאת, בעקבות תיקון שומת השווי על ידי השמאי הממשלתי.
ד. ההליך בבית משפט השלום, הסתיים בהסדר, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 7.3.2005, לפיו שווי המגרש נקבע ל- 495,192.43 ש"ח.
ה. בעקבות ההפחתה השנייה, כאמור, ביקש העורר לתקן בשנית את השומה, וזאת ביום 30.3.2005, כאשר חלפה תקופה של כ-8 שנים מן השומה הראשונה, וכ-6 שנים מן השומה המתוקנת שנתקבלה במשרדי המשיב ביום 3.4.2005.
ו. העורר פנה שוב בבקשה לתקן את השומה, ביום 17.4.2005.
ז. המשיב נענה בשלילה, מן הטעם
"כי אין באפשרותנו להיענות לבקשתך היות שעבר הזמן לתיקון שומה הנקוב בחוק". המשיב אף ציין כי תיקון השומה בשנת 1999, נעשה בגדר התקופה של 4 שנים הקבועה בחוק (מכתבי המשיב מיום 4.4.2005 ו- 17.4.2005).
ח. החלטות אלה הן נשוא הערר שלפנינו.
המחלוקת וטענות העורר
3. מרשימת הפלוגתאות, שהגישו בעלי הדין, כל אחד וטענותיו הוא, עולה, בבירור, כי המחלוקת העיקרית היא, האם היה על המשיב להאריך את המועד להגשת הבקשה לתיקון השומה, שהגיש העורר בשנת 2005, ואם ניתן לעשות זאת, במסגרת סעיף 107 לחוק.
יתר הפלוגתאות שהגדירו באי כוח הצדדים, אינן אלא טענות ושאלות שהועמדו להכרעה בגדר הליך זה.
4. ואלה טענות העורר:
א. המשיב החליט שלא להיעתר לבקשה לתיקון השומה, או להאריך את המועד להגשתה, מבלי לתת נימוקים וטעמים לסירובו.
ב. המשיב מוסמך להאריך את המועד שנקבע בסעיף 85 לחוק על פי סעיף 107 לחוק. כן יש לפרש את החוק, וכך נקבע בפסקי הדין שדנו בסעיפים אלה.
ג. הטעמים להארכת מועד הם, בעיקר, שנסיבות האיחור בהגשת הבקשה לא היו תלויות בעורר; יש להיעתר לבקשה מטעמים של מידת סבירות וצדק; המשיב, כמו כל רשות מס, חייב לפעול כדי שהמס שהוא גובה יהיה מס אמת; החלטת המשיב פוגעת בקניינו של העורר; וכי סירוב המשיב שלא להאריך את המועד לתיקון השומה עושה למשיב עושר ולא במשפט;
ד. ועוד זאת, סירוב המשיב נשען אך על טענות שבנוהל, וכי יש לדחות את טענת המשיב, לפיה סירובו מתבסס על "טענת ההסתמכות", המונעת פתיחת השומה מחדש.