א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
1042-97
11/04/2005
|
בפני השופט:
משה רביד
|
- נגד - |
התובע:
1. אברמוביץ אבנר 2. אומסי גיא 3. אזולאי אשר 4. אזולאי יריב 5. אטיאס יהודה 6. אלטשולר גלינה 7. אשחר אילן 8. בגירוב ריבה 9. בנימונוב חנוכה 10. בן דוד רוני 11. גורקוב סטניסלב 12. גרנות רינת 13. דהן יצחק 14. דהן מנחם 15. דהן מרדכי 16. דודי שרי 17. דורון רוזה 18. ורואי ענת 19. זאיציק סטניסלב 20. זנדינקו ולרי 21. חיים ראובן 22. חממי צפריר 23. טאומין מרה 24. יעקבי משה 25. לוי גיל 26. לוי דגן 27. לוינגר דימיטרי 28. לומברוזו לאוניד 29. לסרי יורם 30. מזרחי סילביה 31. עמרם צבי 32. צרור עמוס 33. קאופשטיין עדי 34. קימל ירון 35. קרוגלוב בוריס 36. קרפ אסף
עו"ד גולן ששי
|
הנתבע:
1. סולל בונה בע"מ 2. חוד" בע"מ" 3. שיכון עובדים בע"מ
עו"ד גרין יאיר
|
פסק-דין |
רקע
1. הנתבעת, חברת שיכון ופיתוח לישראל (להלן-
הנתבעת), עוסקת בבניה ובשיווק של פרויקטים נדל"ניים. בין השנים 1994-1995, מכרה התובעת לתובעים בתים מוכנים, אשר נבנו בשיטה הקרויה "בניה קלה". הבתים האמורים נבנו בחו"ל ולאחר שהושלמה בנייתם, בין החודשים ספטמבר 1992 למרץ 1993, יובאו לארץ ומוקמו ביישוב קציר. הבתים הובאו לקציר מטעם ממשלת ישראל, באמצעות משרד הבינוי והשיכון (להלן -
משהב"ש) על ידי צדדי ג', שווקו על ידי הנתבעת ונרכשו על ידי התובעים, אשר היו זכאי משהב"ש.
הבתים שיובאו היו משני טיפוסים:
האחד, אשר יובא מארה"ב, ויכונה להלן
"מבנה אמריקאי",
והשני, אשר יובא מהולנד, ויכונה להלן
"מבנה הולנדי".
2. חלק מהתובעים הם קונים מקוריים אשר מכרו זכויותיהם לקונים משניים. תובעים אחרים הם קונים משניים אשר רכשו את הבתים מהקונים המקוריים. האחרים, והם הרוב, רכשו את הבתים ישירות מן הנתבעת ולא העבירו את זכויותיהם לאחרים.
ההסדר הדיוני
3. בהסכמת הצדדים מיום 28.6.00, מונה המהנדס רפאל גיל כמומחה מוסכם של בית המשפט (להלן -
המומחה). על המומחה הוטל לבדוק שמונה בתים - ארבעה בתים לבחירתם של התובעים וארבעה בתים לבחירתם של הנתבעת וצדדי ג' (סעיף 1.1 להסכם). עוד נקבע (סעיף 5 להסכם), כי הצדדים אינם מסכימים להרחבת חזית לעומת הנטען בכתב התביעה, היינו: אין לטעון מעבר לליקויים וחומרתם, כעולה מכתב התביעה.
4. בין הצדדים נוהל משא ומתן במטרה לסיים הסכסוך בדרך מהירה ולמנוע "סחיבתו" לאורך שנים, לאור מספרם הרב של התובעים, ובד בבד להשתדל למנוע פגיעה בזכויותיהם בשל קיצור הדרך הדיונית. ביום 10.12.04 הודיעו ב"כ הצדדים, כי הגיעו להסדר נוסף שהוכתב לפרוטוקול. בהודעת הצדדים נאמר:
"אנו מוכנים לקבל את ההצעה של בית המשפט, שלפיה חוות הדעת שהוגשו עד היום, כולל חקירת המומחה ושאלות ההבהרה וכן התצהירים של הצדדים שיוגשו והמסמכים שיצורפו אליהם יהיו לפני בית המשפט שיתן פסק דין מנומק על פיהם ללא חקירות נגדיות, לאחר שישמע את סיכומי ב"כ הצדדים. פסק הדין יהיה רק ביחסים שבין התובעים הנתבעים וצדדי ג' וד'. היחסים בין האחרונים יוכרעו בנפרד".
בהחלטה שנתתי, בה אישרתי את ההסדר, הוספתי, כי בהסכמת הצדדים נשללה האפשרות להגיש חוות דעת חדשות.
5. בפועל נבדקו באופן מדגמי רק שישה מן הבתים, משום שאחד מן הבתים הנותרים (בית משפחת יהודה) נבחר הן על-ידי התובעים והן על-ידי הנתבעת והצדדים ג' וד', ואילו הבית הנוסף לא נבדק מאחר שנעשה בו שיפוץ יסודי. בהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים, ניתן יהיה לגזור מהבתים שנבדקו את הנזקים שנגרמו לבתים האחרים. כמו כן, יכלו הצדדים להתייחס בסיכומיהם לשאלות של עגמת נפש, פיתוח סביבתי, מסירה באיחור וכל טענה אחרת המופיעה בכתב התביעה.
להלן אדון רק בטענות שהועלו בסיכומיהם של באי כוח הצדדים.
טענות התובעים
6. התובעים הגישו תצהיר אחד המתייחס לכלל טענותיהם, שבו נכללו טענות פרטניות של חלק מהם. טענות אלו הוצגו בנספחים שצורפו לתצהיר.
הטענות הכלליות בתצהיר:
(1) התובעים חתמו על חוזי רכישה בנוסח זהה. מוצג ת/5 מתייחס לרכישת "מבנה הולנדי" ומוצג ת/6 מתייחס לרכישת "מבנה אמריקאי". המפרטים הטכניים והתשריטים ערוכים בניגוד לחוק וחסרים בהם פרטים. קיימת זהות כמעט מלאה בליקויי הבניה בבתים השונים בישוב, ובמיוחד ניכרת זהות כאמור בתוך קבוצת הבתים המכונים "מבנה הולנדי" ובתוך קבוצת הבתים המכונים "מבנה אמריקאי".
(2) חלק מהתובעים (להלן -
הקונים המשניים) רכשו את הבתים מן הרוכשים המקוריים אשר המחו להם גם את זכות התביעה כלפי הנתבעת ובהסכמתה. בשל הליקויים שנתגלו, נמכרו הבתים לקונים המשניים במחיר נמוך, אשר שיקף את מצבם של הבתים. חלק מהמוכרים נדרשו על-ידי הנתבעת לחתום, בניגוד לדין, על מסמך העדר תביעות.
(3) הבתים נמסרו באיחור, עם ליקויים, אינם ראויים למגורי אדם ולא ניתן לתקנם ולשפצם. התובעים פנו לנתבעת בדרישה לתקן הליקויים, אך הנתבעת התעלמה מן הפניות, טענה בתחילה, כי הנושא בטיפול ולאחר מכן התנערה מחובתה בנימוק, כי תיקוני הבדק מתעכבים בשל העדר תקציב (ת/48/8 ו-ת/50/8). עקב כך, נאלצו חלק מן התובעים לתקן הליקויים בבתים על חשבונם.
(4) חלק מהתובעים השכירו את הבתים לשוכרים בדמי שכירות חודשיים. דמי השכירות אשר נעו בין 170$ - ל- 240$ לבית היו מתחת לשווי השוק. קונים אחרים נטשו את הישוב בלא שהצליחו להשכיר את בתיהם.
(5) הנתבעת בחרה במודע שלושה בתים לבדיקתו של המומחה, כאשר שניים מהם עברו קודם לכן שיפוץ מסיבי. בחוות דעתו לא נתן המומחה ביטוי לנתון זה וציין, כי בשני הבתים הללו מצא אך ליקויים מזעריים.