עמ"ה
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1029-00
29/01/2006
|
בפני השופט:
אלטוביה מגן
|
| - נגד - |
התובע:
1. ניאגו יצחק
2. ניאגו רחל
|
הנתבע:
פקיד שומה כפר-סבא
|
| החלטה |
ב"כ המערערים העלה ביום 25.01.06, במהלך דיון קדם המשפט, בקשה חוזרת לבחון מחדש את שאלת סדר הבאת הראיות. לטעמו הואיל וליבו של הערעור הינה טענה בדבר תושבות חברה בהאמית בישראל בשל "שליטה וניהול" הרי שנטל ההוכחה בעניין זה ומשכך גם נטל הבאת הראיות מוטל על המשיב. לדבריו הדברים מתחזקים לאור המסמכים שגולו לו עתה עם סיום הליך הגלוי והעיון ההדדי שבין הצדדים. מבקש הוא כי המשיב יציג את ראיותיו תחילה על מנת שידע כיצד להערך בקשר עם ניהול הערעור והדיפת טענת המשיב בקשר עם השליטה והניהול. המשיב מתנגד להעלאת בקשה זו מכמה טעמים. היה על המערערים להגיש בקשה בכתב, כמצוות תקנות סדר הדין. כן טענה ב"כ המשיב כי בנושא זה ניתנה החלטה של כב' השופטת אופיר תום עוד ב 27.9.2000 כדלקמן:
"ב. אשר לחלוקת נטלי הראיות בין הצדדים, לא אקבע בשלב זה על מי נטל ההוכחה בערעור שבפני. די לי לקבוע שלדעתי יש מקום שהמערער יפתח בהבאת ראיותיו על אף טענתו בעניין הוריאציות השונות המסתמנות לכאורה מעמדת המשיב בנימוקי השומה, טענה שאיננה נראית לי מהותית לעניין סדר הבאת הראיות"
בית משפט זה אינו יכול לשבת כערכאת ערעור של עצמו.
המערערים לא מעלים שום טעם של ממש או שינוי נסיבות המצריך בחינת החלטת ביניים מחדש מה גם שלמעשה קדם המשפט האחרון נועד להשלמת ההערכות לקראת שלב ההוכחות ומועד העלאת בקשות מקדמיות תם זה מכבר כאשר המערערים העלו מלא הטנא טענות בעבר, טענות שנדונו והוכרעו.
דיון
בערעור מס אין הכרח כי סדר הבאת הראיות ילך אחר נטל השכנוע. הצדדים למעשה משחזרים בפני בית המשפט את מה שארע או שצריך היה שיתרחש במסגרת ההליך השומתי ובפרט בשלב ההשגה והדיון שאחריה. בשלב ההשגה היה על המערער לעלות את כל טענותיו ולהציג את מסמכיו בהתיחס לשומת המשיב בשלב א' ואף בקשר עם עמדת המשיב בשלב ב'. על כן כל נושא סדר הבאת הראיות ונושא "ידו של מי על העליונה" בענין זה הופכת משנית בעת הדיון בערעור מס. יתרה מכך, דוקא לאחר השלמת הליכי גילוי ועיון הדדים הרי "כל הקלפים" של הצדדים גלויים זה בפני זה. עצם גילויים של ראיות לצד האחר אין בו טעם כדי להפוף את סדר הבאת הראיות. המערערים לא העלו בפני טעם חדש או שינוי נסיבות משמעותי המצדיק שינוי החלטת ביניים. בשלב זה שום צד אינו יכול "לתפור" גרסה. סברו המערערים כי השליטה והניהול של אותה חברה בהאמית אינה מישראל, הרי שמבלי שאני בשלב זה צריך להכריע על מי מוטל נטל השכנוע, הרי שהציגו הם את עמדתם ואת ראיותיהם, שהרי מה שלא הוצג בפני המשיב קודם לערעור לא יכול להיות מוצג עתה, אלא אם נתגלה לפתע ולא היה יכול להיות נגלה קודם לכן. ברגיל הנישום הוא המצוי בעולם המעשה , הוא הפועל במתחם העיסקי, כלכלי. הוא היודע מכלי ראשון את אשר מתרחש בעסקו, בעסקאותיו, והוא המקור הראשוני למידע שממנו גוזר פקיד השומה את השומה. משכך ברגיל, ובהתחשב בכך כי הליך הערעור אינו אלא בעקרו ובכפוף להוראות הדין, רפטיציה של ההליך השומתי, פותח המערער בהבאת ראיותיו. דוקא עם השלמת הליך הגילוי והעיון, הרי מידע ומסמכים שהגיעו למשיב שלא מאת המערערים, מצויים הם עתה בידי המערערים. להם היכולת הבלתי אמצעית הטובה ביותר להפריך מידע זה במישור הראייתי וממילא ראיותיהם גולו למשיב. על כן תמים דעים , בכל הכבוד, עם עמדת כב' השופטת אופיר תום, עתה יותר מתמיד שעה שמוסדו הליכי הגילוי והעיון בהליך של ערעורי מס, כי משקל השאלה מי הוא הפותח בהבאת הראיות, הינו משני. כאמור, הכף נוטה במרבית המקרים, בשל קרבתו של הנישום אצל עצמו ואצל עסקיו, כי הוא זה שיפתח ולא מצאתי במקרה זה מקום לשנות את שכבר נקבע על ידי כב' השופטת אופיר תום בבקשה זהה בתיק זה שעה שכיהנה כמותב הדן בתיק קודם להעברתו למותב זה. דוקא בשאלת השליטה והניהול, מי אם לא הנישום, הוא בעל היכולת הטובה ביותר להבהיר ולתאר כיצד מנוהל העסק, כיצד מתקבלות החלטות ביום יום לעומת החלטות של מדיניות, מי הם האורגנים, והאישים המקבלים החלטות אילו, כיצד והיכן וכיוצא בזה.
בשאלת נטל השכנוע אין צורך לדון בשלב זה, שוב כפי שקבעה כב' השופטת אופיר תום.
למען הסר ספק אני שב ומבהיר כי בזה תם ההליך המקדמי ותם המועד לעלות בקשות בקשר עם טענות מקדמיות.
לבסוף, הגם שב"כ המשיב הבהירה כי דאגה להעביר הוראה להסדרת תשלום הוצאות המערערים שנפסקו עוד ב 23.11.2004 וברור כי פעלה היא ככל שהיה לאל ידה להסדרת עניין זה הרי שמקובלים עלי דברי ב"כ המערערים כי בעצם אי הסדרת התשלום עד היום יש טעם לפגם וכי אין בעל דין לא כל שכן המדינה, יכול לנהוג כך. עיכוב של תשלום שנפסק בידי המדינה מעל לשנה אינו מתיישב עם התנהלות המשקפת נורמת כיבוד חוק אשר המדינה עצמה שוקדת לחנך לה. לא יכול להיות כל הסבר בירוקרטי , מערכתי, וכיוצא בזה שמסביר עיכוב רב כל כך של תשלום שנפסק לטובתו של בעל דין. על המדינה ובמקרה זה המשיב, לבחון מחדש את מערכת הסדרת תשלומים מעין אילו על מנת לייעל ולתקן המצב. שיהוי כה משמעותי בכיבוד החלטת בית משפט, בידי המדינה, מעביר מסר פגום ופסול לאזרחיה ואינו מתיישב עם שלטון החוק. המשיב יפעל ללא דיחוי להסדרת העניין וימוסר הודעה על כך בתוך 7 ימים.
ניתנה היום כ"ט בטבת, תשס"ו (29 בינואר 2006) שלא במעמד הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באופן מיידי.
001029/00עמה052 אלטוביה מגן