1. בתובענות שבפני מבקשים המבקשים בה"פ 995/03 לבטל פסק בורר ואף לקבוע כי אין מדובר בפסק בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות), ואילו המבקשת בה"פ 775/03 מבקשת לאשר את פסק הבורר והחלטותיו. הדיון בשתי התובענות אוחד כמקובל.
המבקשת 1 (להלן:
"מי און") והמבקשת 2 (להלן:
"פורמן") בה"פ 995/03, הינן חברות ישראליות, אשר עסקות, בין היתר, במתן שירותי שאיבה, תחזוק והקמה של מערכות ביוב וצנרת לרשויות מקומיות למפעלים וגופים פרטיים. מניותיהן של מי און ושל פורמן מוחזקות כולן על ידי המבקש 3, משה טורקלטויב (להלן:
"טורקלטויב") והמבקשת 4 בה"פ 995/03, גב' עדנה טורקלטויב (להלן:
"טורקלטיוב") שהינם זוג המתפרנסים מעבודתם אצל מי און ופורמן (להלן: ייקראו כולם ביחד
"המשיבים").
המשיבה בה"פ 995/03 א.ק.א.ס ביובית (1996) בע"מ, היא המבקשת בה"פ 775/03 (להלן:
"ביובית" או
"המשיבה"), הינה חברה ישראלית, העוסקת, אף היא, במתן שירותים דומים באופיים לאלה הניתנים על ידי מי און ופורמן. ביובית הינה חברת בת ו/או נציגתו של קונצרן הצרפתי ויונדי בישראל.
הצדדים התקשרו ביניהם בעסקה לפיה תרכוש ביובית את מי און ופורמן על פעילותן ועל העסקה ופרטיה חתמו הצדדים בארבעה הסכמים שעניינם אחד, כפי שפורט בהם וכפי שסוכם ביניהם.
לימים, נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות באשר לאופן יישום ההסכמים. הצדדים קיימו מספר פגישות בנסיון לגשר עליהם. בעקבות פגישות אלה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ההסכמים שנחתמו יבוטלו, על כל המשתמע מכך.
ביום 29.8.2001 נחתם הסכם בין הצדדים, בו נקבע המנגנון של השבת המצב קדמותו בטרם נחתמו ההסכמים המקוריים בין הצדדים (להלן: "הסכם ההפרדה").
נקבע בהסכם, בין היתר (בסעיף 8 להסכם), כי הצדדים יערכו ביניהם התחשבנות בגין תקופת העסקה ביחס לכל התשלומים וההוצאות שהתבצעו, שולמו או עתידים להתבצע ולהשתלם, בקשר לביצוע ההסכמים הקודמים וזאת לפי העקרונות וההסכמות שנקבעו בסעיף 8.1 להסכם.
בסעיף 8.3 הסכימו הצדדים על העברת ביצוע ההתחשבנות לרו"ח יאיר רבינוביץ (להלן"
"רוה"ח"), אשר יבצע את ההתחשבנות בהתאם לעקרונות וההסכמות שנקבעו בהסכם.
2. בסעיף 12 להסכם (מיום 29.8.01), הנושא את הכותרת "בוררות", הסכימו הצדדים כי כל מחלוקת, או סכסוך, אשר לגביהם לא נקבעה בהסכם דרך לפתרונו, יובאו להכרעתו של בורר יחיד. כן הסכימו הצדדים כי על כל הליך של בוררות או של הכרעה שנקבע בין הצדדים ועל כל בורר, מעריך או פוסק, שימונה לפי הוראות ההסכם, יחולו ההוראות הבאות:
"סעיף 12.2.1 - הבורר יהיה משוחרר מדיני הראיות, והפרוצדורה ויוכל לפסוק הן לדין והן לפשרה, לתת החלטות ביניים ופסקים זמניים.
סעיף 12.2.2 - על הבורר תחול החובה לנמק את החלטותיו או פסקיו ולפסוק על פי הדין המהותי.
סעיף 12.2.3 - הבורר ייתן את הכרעתו בתוך 60 יום מיום שהענין הובא בפניו לראשונה".
ביום 21.11.2001 התקיימה הפגישה הראשונה בפני רו"ח רבינוביץ שמונה כבורר. בפני הבורר התקיימו 10 ישיבות, כאשר האחרונה בהן התקיימה ביום 7.4.03.
בחודש מרץ 2003, לאחר הישיבה השמינית ולפני הישיבה התשיעית, הודיע ב"כ מי און כי מרשתו החליטה שלא להמשיך בהליך. נציגי מי און, לא הגיעו לישיבה מס' 9 אשר התקיימה ללא נוכחותם.
ביום 3.4.2003, לאחר הישיבה התשיעית, הודיע ב"כ מי און על חזרתה של מי און מהודעתה בדבר הפסקת השתתפותה בהליך.
משכך, החליט הבורר, לשנות את החלטתו, שהתקבלה בישיבה התשיעית, ולאפשר, בתנאים מסוימים שיפורטו להלן, למי און להשלים את הבאת עדיה ואת טענותיה החשבונאיות.
לישיבה האחרונה, שנקבעה לצורך האמור (ישיבה מס' 10), הגיעו נציגי מי און באיחור ולאחר שהיא הסתיימה, כך שפסק הבורר ניתן ללא שמיעת עדי המבקשים אשר את העדתם התיר הבורר ובלא שהמבקשים הגישו כתב סיכומים.
3. פסק הבורר, שניתן ביום 15.5.03, חייב את מי און לשלם למשיבה סך של -.2,771,592 ש"ח בקיזוז סכום של -.359,894 ש"ח שהוא הסכום הכולל של תביעות מי און שהתקבלו.
ביום 22.6.03 הגישה המשיבה בקשה לאישור פסק בורר (ה"פ 775/03). ביום 27.8.03 הגישו המבקשים תגובה לבקשה לאישור הפסק וכן בקשה לביטול פסק הבורר, אליה צרפו בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה (ה"פ 995/03).