החלטה בתיק רע"א 751/05

1.        לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול), מיום 15.12.04, לפיה נדחתה בקשת המבקשת - החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ (להלן - "חברת הפחם") - לסלק על הסף את התביעה שהגישה המשיבה - "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (להלן - "צים") - כנגד חברת הפחם, לתשלום סך של 7,940,614, על יסוד עילת הפסק, לפי סעיף 39 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "החוק"). כמו כן נדחתה בקשתה של חברת הפחם לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק.  

2.        ביום 2.9.80 נערך ונחתם הסכם בין צים לבין חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן - "ההסכם"), לפיו החכירה צים לחברת החשמל לישראל בע"מ את האנייה "חדרה" למשך 20 שנה. מאוחר יותר הוקמה חברת הפחם שבאה בנעליה של חברת החשמל.

           במסגרת תחזוקה שוטפת של האונייה, נדרש לבצע באנייה מבדוק מידי תקופה. מדובר במבדוק המתבצע כאשר האנייה מוצאת מהמים לעבודות יבשתיות. האנייה  נדרשה למבדוק מידי שלוש שנים. לפי ההסכם, כך נטען, נקבע תשלום דמי חכירה יומי. בחישוב דמי החכירה נכללו גם ההוצאות עבור עלויות ביצוע המבדוקים.

           בין בעלי הדין התגלעו מחלוקות לגבי מילוי הוראות ההסכם, ובין היתר, בנוגע להוצאות המבדוק, כחלק משינוי דמי החכירה עם חלוף השנים. מחלוקות אלו הועברו להכרעת שלושה בוררים.

3.        ביום 13.1.92 במהלך דיוני הבוררות, נתנו הבוררים את החלטתם בעניין הוצאות המבדוק  על יסוד הסכמת הצדדים. זוהי לשון ההחלטה:

"הצדדים הסכימו ביניהם כי:

1. הוצאות המבדוק כלולות בבסיס החוזה... בתשלומים בתקופת החוזה הראשונה.

2. כלל ההתחשבנות יקבע כי יתקבל רק פיצוי ותשלום פעם אחת עבור הוצאות המבדוק.

3. תשלומי המבדוק יהיו פרושים, מעבר לשנת הבדק עצמה. פה נחלקו הצדדים, כאשר ב"כ חברת הפחם טען כי הפרישה צריכה להיות ממועד ביצוע הבדק ואילך, ואילו ב"כ חברת צים טען כי על הפרישה להתבצע למפרע.

הבוררים החליטו כדלקמן:

1) הוצאות המבדוק של 1984 ושל 1987 שולמו ע"י חברת הפחם במלואן, בתקופת החשבון הראשונה. לפיכך לא יכללו הוצאות אלה בחישוב ממוצע הוצאות התחזוקה.

2) בהוצאות המבדוק תחויב חברת הפחם למפרע, כדלקמן:

א) בשלוש השנים המסתיימות בשנת 1990, בה בוצע הבדק התקופתי השלישי, תחויב חברת הפחם מידי שנה, בשליש מההוצאות בפועל של מבדוק 1990.

ב) בשנים 1991 עד 1993 תחויב חברת הפחם בשליש ההוצאה, כל שנה, לפי ההוצאה למבדוק בשנת 1990.

ג) הוצאות המבדוק לא יכללו בהוצאות התחזוקה לצורך חישוב האסקלציה, והן יתווספו אליהן ברמה של שליש ההוצאה כאמור לעיל.

ד) בכל תקופה בעתיד תחויב חברת הפחם לפי ההוצאות על 'מבדוק אחרון ידוע'.

ה) לאחר ביצוע ההוצאה בפועל למבדוק בכל תקופה, יערך חישוב בהפרש בין ההוצאה לפועל שהוציאה חברת 'צים' לגבי המבדוק, ולבין אומדן ההוצאה כפי שחויבה בו חברת הפחם באותה שנה בשנים שקדמו לה.

ו) הפרש זה, אם יהיה קיים, ישולם כשהוא נושא ריבית, כפי שתיפסק על ידי הבורר בהמשך הבוררות" [ההדגשות לא במקור].

           בפסק הבוררות שניתן על ידי הבוררים ביום 1.5.97 חזרו הבוררים על החלטתם זאת והוסיפו התייחסות גם לעניינים אחרים (להלן - "פסק הבוררות").