רע"א
בית המשפט העליון
|
363-01
29/03/2001
|
בפני השופט:
י' טירקל
|
| - נגד - |
התובע:
1. נרקיס בניה בע"מ
2. בוני איטליה חברה לבנין בע"מ
3. קאזה איטליאנה בע"מ
עו"ד נ' הופטמן
|
הנתבע:
1. ד.ש.י. אריאל לבנין והשקעות בע"מ
2. דוד שעיה
עו"ד ז' אימברג
|
| החלטה |
1. המבקשות הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה בסדר דין מקוצר נגד המשיבים בה עתרו לחייב את המשיבים לפצותן על נזקים שנגרמו להן עקב הפרת התחייבויותיהם כלפיהן, לפי חוזה שבו רכשו המבקשות נכס מקרקעין מן המשיבים (להלן - "החוזה"). המשיבים הגישו בקשה לעכב את ההליכים בתובענה לפי הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- (להלן - "החוק"), מכוח סעיף בוררות הכלול בחוזה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה), בהחלטתו מיום 12.12.00, נעתר לבקשת המשיבים ועיכב את ההליכים. המבקשות ביקשו להרשות להן לערער על ההחלטה. המשיבים השיבו על הבקשה.
2. טענתן העיקרית של המבקשות היא כי המשיבים לא הראו כי היו מוכנים בעבר לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות כאמור בסעיף 5 לחוק. לענין זה טענו, בתמצית, כי בתצהיר שהגישו המשיבים בתמיכה לבקשתם לעכב את ההליכים אין דבר המעיד על נכונותם בעבר. כמו כן טענו המבקשות כי אף לא באחת מתשובות המשיבים למכתבי ההתראה ששלחו המבקשות על הפרת החוזה ביקשו המשיבים להעביר את הסכסוך לבוררות.
3. דין הבקשה להידחות.
אכן, כפי שעולה מהבקשה שלחו המבקשות מספר מכתבי התראה בהם טענו כי המשיבים מפרים את התחייבויותיהם על פי החוזה. אולם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי - ועל כך אין חולקים - המבקשות לא הציעו למשיבים לקיים הליכי בוררות אלא "חזרו והתרו בהם --- כי ינקטו נגדם בהליכים משפטיים". במצב דברים זה אין ללמוד מתשובות המשיבים למכתבי ההתראה, שבהן לא ביקשו להעביר את הסכסוך לבוררות, על כוונתם שלא להיזקק להליכי בוררות. יתר על כן, המשיבים הגישו את הבקשה לעכב את ההליכים בתובענה בהזדמנות הראשונה שניתנה להם ועוד בטרם הגישו את בקשתם למתן רשות להתגונן.
יש, אפוא, מקום לומר, אם כי בדוחק, שבית המשפט המחוזי רשאי היה ללמוד מבקשת המשיבים על נכונותם לברר את הסכסוך בבוררות. מכל מקום, הלכה פסוקה היא שרק במקרים נדירים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הקשור לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק (ע"א 550/75
מורלי נ' בגון פ"ד ל(2) 309, 327; רע"א 254/88
קיבוץ קדרים נ' מורד ואח' פ"ד מב (3) 74, 75; רע"א 3770/97
קיבוץ שדה יואב נ' איסכור שירותי בניה בע"מ ואח' תקדין-עליון 1997(3) 438; בר"ע (ב"ש) 70/93
שוקטי נ' שיבלים תקדין-מחוזי 1993(2) 1002).
4. הבקשה נדחית.
המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ה' ניסן תשס"א (29.3.01).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT