הזכאים בני הזוג שקורי, המערערים, כי בשנות המס 2000-2003, הן שנות המס שבערעור, תחושב הכנסת כל אחד מהם בנפרד בהתאם להוראות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - "הפקודה"), סעיף שכותרתו "חישוב נפרד", זוהי המחלוקת שבין הצדדים.
בשנות המס שבערעור, חברת "שחר שקורי בע"מ" (להלן-"החברה"), העוסקת במוצרי טיפוח לשיער, קוסמטיקה וציוד נלווה למספרות, היתה בשליטה מלאה של בני הזוג שקורי. בני הזוג עבדו בחברה כשכירים. בשנת 1988 הקים מר שחר שקורי ("שחר") עסק עצמאי. בשנת 1994, עם התרחבות הפעילות, הצטרפה גב' שרה שקורי ("שרה") לעסק, לאחר שעזבה מקום עבודה אחר. בשנת 1997 אוגדה החברה. החל מה- 1.1.98 החברה היא שמפעילה את העסק. שחר מחזיק ב-51% ממניות החברה ושרה ביתרת 49% מן המניות. שני בני הזוג מכהנים כמנהלים בחברה. אין מחלוקת כי שני בני הזוג עובדים בחברה, לטענתם בתפקידי מפתח, ומושכים באופן שוטף משכורות לכל אחד מהם בנפרד. כך, מאז תחילת פעילותה של החברה ובמהלך שנות המס שבערעור.
ב 3.11.2004 פנו בני הזוג, באמצעות רואה חשבון מטעמם, בבקשה לשנות את הדו"חות האישיים שהוגשו, כך שחישוב המס ישתנה מחישוב מאוחד לחישוב נפרד. ביום 9.10.2005, לאחר דיונים בשומה העצמית של בני הזוג ולאחר דיון בשלב ההשגה, הוציא המשיב לבני הזוג צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה כשהוא דוחה את בקשתם לחישוב מס בנפרד. המערערים מאשרים כי בדו"חות השנתיים על הכנסותיהם לשנים 2000-2001 סימנו כי מתקיימת חזקת התלות לפי סעיף 66 (ד)(3) לפקודה. בדו"חות לשנים 2002-2003 סומן כי הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני , כלשון הסעיף.
שומות המשיב, אליבא המערערים, מקפחות אותם לעומת בני זוג אחרים שאינם עובדים באותו עסק או בחברה שבשליטתם ואשר זכאים לחישוב מס נפרד. חישוב נפרד יוצר הקלות משמעותיות בשל זכאות כל אחד מיחידי בני הזוג למדרגות מס תחיליות על ההכנסה החייבת ובשל ניכויים וזיכויים אישיים אשר ניתן לקבל רק בחישוב מס נפרד (סעיף 66(ג) לפקודה דן בנקודות הזיכוי שבחישוב הנפרד). על כן הוגשה הודעת הערעור על ידם.
הקדמת הצגת תמצית המסגרת הנורמטיבית , תקל בהבנת טענות הצדדים:
נקודת המוצא בפקודה היא כי מאחדים את הכנסות בני הזוג וממסים את ההכנסה המאוחדת. כך מורה סעיף 65 לפקודה:
"
הכנסת בני זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו" .
כשסעיף 64ב לפקודה מורה כיצד יכול מי מבני הזוג להיות ל"בן הזוג הרשום". סעיף 65א קובע כי "
התיק המנוהל בידי פקיד השומה ביחס להכנסות בני זוג ישא את שמות שני בני הזוג".
ובהמשך קובעת הפקודה בסעיף 66:
"
על אף האמור בסעיף 65-
(1) (1)
רשאי בן זוג שאיננו בן זוג רשום לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה, לרבות הכנסתו מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (7) להגדרתה שבסעיף 1 (קיצבאות למיניהן לרבות קיצבה מהוונת, מענק פרישה או מות, ודמי שכירות מנכס ששימש 10 שנים לפני השכרתו, להפקת הכנסה מיגיעה אישית-מ.א.),
ובלבד...וגו'"
אלא שבא סעיף 66(ד) ומסייג את היכולת לדרוש חישוב נפרד כדלקמן:
"
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני, ולא יראו הכנסת בן הזוג האחד כאמור אם היא באה בין השאר מאחד מאלה:
(1)
(1)
עסק או משלח יד של בן הזוג השני;
(2)
(2)
חברה אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני, במישרין או בעקיפין, זכות בהנהלה או 10% מזכויות הצבעה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהחברה זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שלבן זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בחברה;
(3) (3)
שותפות אשר בה יש לשני בני הזוג או לבן הזוג השני, במישרין או בעקיפין, 10% לפחות מהונה או מהזכות לרווחיה, אלא אם היתה למקבל ההכנסה הכנסה כאמור מהשותפות זמן סביר, ולא פחות משנה, לפני נישואיו או חמש שנים לפני שבן זוגו היתה זכות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בשותפות."
טענות המערערים
עד סוף שנות התשעים, טוענים המערערים, קבעה הפסיקה, כי חישוב נפרד בין בני זוג אפשרי רק כאשר יש הפרדה מוחלטת בין עסקיהם. הלכות אילו קבעו כי נדרש שלכל אחד מבני הזוג יהיו מקורות הכנסה בעלי מאפיינים עצמאיים, בלתי תלויים ונפרדים באופן מובהק, זה מזה. הכלל שנקבע היה כי לכל אחד מבני הזוג יהיה "מרכז רווח" נפרד ועצמאי.
אולם בע"א 900/01
רון ואסתר קלס נ. פקיד שומה תל אביב 4, מיסים טו/1, ה-10 , (וגם- פ"ד נז(3) 750)(להלן-"
קלס") קבע בית המשפט העליון כי החזקות הקבועות בסעיף 66 (ד) אינן חלוטות. דהיינו כי יכולים בני זוג להוכיח כי לא מתקיימת תלות במקורות ההכנסה על אף התקיימות הנסיבות שבסעיף קטן זה.