פס"ד בעניין משמורת קטינים תאומים

1.             בפני הכרעה בתביעת משמורת קטינים אשר הוגשה ע"י התובעת, אם שלושת הקטינים (להלן: "התובעת"), פלונית ילידת 30.12.92, א ואת תאומים ילידי 26.12.95 (להלן: "הקטינים"), נגד האב (להלן: "הנתבע").

                תביעתו של האב למשמורת הקטינים הוגשה לבית המשפט ביום 31.01.06, ונשמעת במאוחד עם תביעה זו.

רקע ועובדות הצריכות לעניין:

2.             התובעת והנתבע נישאו זל"ז ביום XXX ומנישואיהם נולדו שלושת הקטינים.

הצדדים מנהלים הליכים בבית משפט זה לעניין מזונות הקטינים ומשמורתם, והליכים בנושא הרכוש נדונים בבית הדין הרבני.

3.             ביום 04.07.05 התקיים דיון ראשון בתובענה, בפני כב' השופטת (כתוארה דאז) אלון לאופר אשר הורתה על קבלת תסקיר בעניין משמורת והסדרי ראייה תוך התייחסות לאפשרות של משמורת משותפת.

4.             ביום 01.08.05 הגישה התובעת בקשה דחופה למשמורת זמנית בבש"א 1302/05, נקבע דיון בבקשה ליום 15.08.05. בדיון קבע סגן הנשיא, כב' השופט אסולין, כי הבקשה תידון ביום 22.09.05, לאחר שיוגש תסקיר דחוף לביהמ"ש תוך 21 יום ממועד הדיון.

                כמו כן, מינה סגן הנשיא, כב' השופט אסולין, את הגב' רות סיטון כמומחית מטעם בית המשפט, על מנת שתחווה דעתה לעניין משמורת הקטינים על פי טובתם, עוד הוחלט כי קביעת המשמורת, גם אם רק זמנית, תהא במסגרת הדיון בתיק העיקרי לאחר קבלת חוות דעת המומחית.

5.             נוכח הודעתה של הגב' סיטון כי לא תוכל לקבל את המינוי, מונה ביום 28.11.05 כמומחה מטעם בית המשפט, הפסיכולוג מר אמיר זוהר, על מנת שיחווה דעתו בשאלת המשמורת על פי טובת הקטינים.

                ביום 22.01.06 הוגשה לביהמ"ש חוות הדעת.

6.             ביום 31.01.06 הגיש הנתבע כתב תביעה נגד התובעת בגין משמורת קטינים וקביעת הסדרי ראיה. כתב ההגנה הוגש ביום 02.03.06.

7.             הצדדים הגיעו להסכמות אשר קיבלו תוקף של החלטה ביום 02.02.06 ובהן הוסכם כי לאחר פינוי הדירה ובאין קביעה אחרת ע"י בית המשפט, תהא באופן זמני לצדדים משמורת משותפת על הקטינים, הצדדים חזרו על הסכמותיהם ביום 16.11.06.

8.             מיום 01.03.07 הצדדים  גרים בנפרד נוכח מכירת הבית המשותף ופינויו.

9.             בדיון ביום 23.03.06 וביום 25.04.06 נחקר המומחה, הפסיכולוג אמיר זוהר, על חוות דעתו.

                לאחר שמיעת הראיות, חקירות הצדדים והעדים מטעמם, וכן לאחר ששמעתי כל אחד מהקטינים בלשכתי, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

10.           יצוין כי נעשו על ידי ניסיונות במסגרת הדיונים בביהמ"ש באילת להביא הצדדים להסכמות והם אף הוזמנו לביהמ"ש בקרית גת לצורך ניסיון נוסף, והכל לטובת הקטינים, אולם ניסיונות אלו לא צלחו.

עיקרי כתב התביעה:

11.           בעת הגשת כתב התביעה התגוררו הצדדים יחד בדירה הרשומה על שמם באילת, לטענת התובעת, מצב זה לא התיישב עם טובת הקטינים. התובעת ציפתה כי הנתבע ישכיל ויעזוב את דירת הצדדים לדירה חלופית עד לביצוע חלוקת הרכוש ביניהם, דבר שלא קרה בפועל.

                לטענת התובעת לאורך השנים ניהלו הצדדים חיים משותפים כאשר התובעת עסקה, ועוסקת גם כיום, במלאכת הבית ובטיפול מסור בקטינים שעות ארוכות במהלך היממה, בעוד הנתבע בילה את רוב זמנו בעבודתו.