פס"ד בתביעה להגדרת משמורת, תביעת מזונות ועוד

כללי

1.      בפני שלוש תביעות שהגישה התובעת מס' 4 (להלן: "האישה" ו/או "האם") כנגד הנתבע (להלן: "הבעל" ו/או "האב"): תביעת משמורת (תמ"ש 27172/06) תביעת מזונות (תמ"ש 27171/06) ותביעה רכושית לסעדים לפי סע' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, לפס"ד הצהרתי ומתן חשבונות (תמ"ש 27170/06).

2.      הצדדים יהודים בדתם, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1996 ומנישואיהם נולדו שלושה ילדים, הם התובעים 1-3: א' ע' יליד 1999, והתאומים י' וא' ילידי 2001 (להלן: "הקטינים").

3.      מאז שנת 2006 הצדדים חיים בנפרד.

4.      הצדדים ביקשו לסכם בכתב ולאחר מספר בקשות דחיה של ב"כ הצדדים הוגשו סיכומי הנתבע ביום  31.12.2008.

תמ"ש 27172/06- תביעת המשמורת

5.      עפ"י המלצת פקידת הסעד והסכמת הצדדים, הקטינים נמצאים אצל האב בימי שני וחמישי כולל לינה, ובכל סוף שבוע שני.

6.      המחלוקת בין הצדדים בעניין המשמורת היא באופן הגדרתה; האישה מבקשת כי מצב זה יכונה שהמשמורת של הקטינים תהא אצלה והאיש מבקש שהמצב יכונה משמורת משותפת. שני  הצדדים מבקשים להשליך מאופן סיווג המשמורת לעניין המזונות (וראה לעניין זה טענת האיש בקשר למניעים הכלכליים העומדים ברקע המלחמה על ההגדרות  באקדמת המילין לסיכומיו).

דיון

7.      בסע' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") נקבע כי בית המשפט מחויב לדון בעניינים המנויים בסע' 24 הנוגעים לשאלת החזקת הקטין וזכויות ההורה שאינו מחזיק בקטין, ובכלל זה- הסדרי ראיה עם הקטין, על בסיס עקרון טובת הילד שנקבע זה מכבר כעקרון על העומד בפני עצמו ומבלי שישקלו לצידו שיקולים אחרים (וראה לעניין זה גם בקשת התובעת בסע' 224 לסיכומיה לשקול את טובת הילדים כשיקול על).

8.      בין השיקולים אשר בית המשפט שוקל בבואו לדון בסוגיית המשמורת והסדרי הראיה נמנים השיקולים כדלקמן: שמירת קשר תקין של הקטין עם שני הוריו; רצון הילד; יציבות והמשכיות בחיי הילד; צרכיו הרגשיים והנפשיים של הקטין; רמת הקונפליקט בין ההורים; תפקודו ההורי של ההורה הלא משמורן . ודוק; רשימה זו אינה רשימה סגורה וממצה והיא משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות (תמ"ש 54297/02 פלוני נ' אלמונית, תק-מש 2007 (3) 3).

9.      התרשמותה של פקידת הסעד, הגב' חמוטל מוסקוביץ, בתסקיר מיום 10.4.08 הייתה כי ילדי המשפחה זוכים לדאגה, טיפול מסור ואהבה רבה מצד שני ההורים וכי: " בפועל הילדים חשים אהובים ,מוגנים על ידי שני ההורים. כמו כן הילדים אינם עושים את החלוקה ורואים את הוריהם אחראים משותפים עליהם" (עמ' 6 פסקה ראשונה לתסקיר).

10. פקידת הסעד ביקשה להדגיש בסיום הפרק האחרון לתסקיר שכותרתו "סיכום ודיון" כי " בפועל מתקיימת אחריות הורית משותפת. ההורים חולקים בנטל, באחריות ובתפקידים".

11. לאור האמור בתסקיר המלצות פקידת הסעד היו כדלקמן:

א.      האחריות ההורית תתחלק ותהיה משותפת לשניהם.

ב.       הקטינים יתארחו אצל אביהם בימי שני וחמישי (כולל לינה )וכל סוף שבוע שני.

12. במקביל ציינה פקידת הסעד לא אחת בסקירה את חוסר היכולת של ההורים לתקשר ביניהם ואף אישרה זאת בחקירתה הנגדית של ב"כ האישה בעמ' 82 לפרוטוקול הדיון מיום 10.7.08.

     "ש. את יכולה לאשר שכתבת הרבה פעמים בתזכיר שיש ביניהם חוסר תקשורת ?

ת. לא יודעת אם הרבה ,אבל כל פעם שציינתי,מן הסתם זה ציטוטים,זה אכן באמת נכתב.

ש. זה אכן נכון.

ת. כן" (וראה לעניין זה גם בס' 118 לסיכומי האישה וההפניות שם).