עת"מ
בית המשפט המחוזי תל - אביב יפו
|
1419-05
04/01/2007
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. התנועה לחופש המידע
2. דרוקר רביב
עו"ד א' יונש
|
הנתבע:
נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
עו"ד נ' בן ארויה
|
| פסק-דין |
א.
מהות העתירה
זו עתירה בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה כי תמסור לעותרים, מכח חוק חופש המידע התשנ"ח - 1988 את זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר עם רשויות המס, העבירות אותן ביצעו, הסיבות שבגינן קיבלו את הסדר הכופר במקום העמדה לדין, והסכומים אותם שילמו, כל זאת במשך 3 השנים האחרונות.
ב.
הוראות הדין הרלבנטיות
ברמה העקרונית, אין כבר מחלוקת כי זכותו של הפרט לקבל מידע האצור אצל השלטונות.
נקודת המחלוקת היא, האם מידע מסויים, ניתן למסירה.
בדברי ההסבר להצעת החוק (הצע"ח חופש המידע התשנ"ז - 1997 ה"ח התשנ"ז 397) נאמר:
"נגישות רבה יותר למידע תסייע בקידומם של ערכים חברתיים אחרים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם, ותאפשר בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון...הסדרה חוקית של הזכות למידע על סייגיה וחריגיה תגבש באופן מרוכז וברור יותר את גבולותיה, תסייע לשינוי קווי החשיבה המקובלים בקרב הרשויות הלכה למעשה..."
סעיף 221 לפקודת מס הכנסה קובע:
אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215-220 רשאי המנהל, בהסכמתו של האדם לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה, ואם עשה כן, - ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה עצור עליה - ישוחרר".
סעיף 231(א) לפקודת מס הכנסה שכותרתו :"חובת סודיות" קובע באלו המילים:
"
הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם בדרך זו".
סעיף 234 לפקודת מס הכנסה קובע סנקציה פלילית גורפת על גילוי ידיעות, דוחות, רשימות שומה או העתקן המתייחסים להכנסתו של אדם, או לפרט בהכנסתו, זאת ועוד הסעיף קובע את ההגנות היחידות כנגד סנקציה פלילית זו, כלומר את החריגים היחידים למסירת החומר והם: כששר האוצר התיר למחזיק החומר למוסרו לגורם מסוים, וכן שהחומר נמסר לצורך הפעלת הפקודה.
הרציונאל של קביעה מסוג זה הוסבר, לענין מע"מ בבג"צ 174/83
רחל שכנר ואח' נ' שר האוצר (פ"ד לז(3) 225) כך:
"החיסיון שבסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסך הינו לטובת הנישום והמדינה כאחד. לטובת הנישום - כדי למנוע הימנו חשש כלשהוא, שמסירת פרטי הדברים בדבר עסקיו והכנסתו לשלטונות המס יגיעו לידיעתו של אחר; לטובת המדינה- למען אפשר לשלטונות המס להגיע לחקר האמת על-ידי קבלת מידע מגורמים אחרים, אשר ייאותו לכך אם זהותם תישאר חסויה".
והדברים יפים גם לענין מס הכנסה.
סעיף נוסף שרלבנטי לעניננו הוא סעיף 9(א)(3 לחוק חופש המידע הקובע כי רשות לא תמסור מידע:
"...שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הגת הפרטיות) אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין".
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981 קובע מקרים בהם המחוקק מגן על פרטיותו של אדם.
המקרים הרלבנטיים לענייננו מנויים בסעיפים הבאים
: