הגננת שהורשעה בהתעללות בקטינים תמשיך לעבוד כגננת עד להכרעה בערעורה

           בפניי בקשה לעיכוב ביצוע העונש שנגזר על המבקשת ביום 29.5.2008 על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ח' סלוטקי) במסגרת ת.פ. 8100/04.

הרקע העובדתי

1.        בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקשת, ביום 6.3.2008, בעבירות של תקיפת קטין חסר ישע, התעללות בקטין חסר ישע ואיומים.

2.        המבקשת היתה הבעלים, המנהלת והגננת של גן ילדים באשקלון. על פי עובדות כתב האישום (אשר בית המשפט קמא קבע כי הוכחו), המבקשת התנהגה באופן העולה כדי התעללות גופנית ונפשית בילדי הגן.

           בין היתר, פורט בכתב האישום, כי המבקשת נהגה להושיב את ילדי הגן בכוח על גבי כסאותיהם כשהיא אוחזת ומושכת בחוזקה בידיהם; נהגה למשוך בשיער ראשם של ילדי הגן; הכתה ילדים שלא ישבו זקוף כשדרשה זאת; זרקה נעל לעבר ילד שזז ממקומו או הרעיש בשעת ה"ריכוז"; במספר רב של הזדמנויות נהגה המבקשת להכניס ילד שבכה בגן או הפריע לה בדרך אחרת לחדר חשוך אשר שימש לאחסון מזרנים, וסגרה את הילד בחדר החשוך לבדו. רק לאחר שבכה הילד פתחה את דלת החדר, שאלה את הילד בטון מאיים אם גם עכשיו ימשיך לבכות והוציאה אותו מהחדר החשוך.

           כתב האישום מפרט מספר מקרים של התעללות גופנית ונפשית של המבקשת בילדי הגן. במקרה אחד, תקפה המבקשת ילד וגרמה לו חבלה של ממש בכך שהרימה אותו מהרצפה כשהיא אוחזת בחזקה בבגדיו והשליכה אותו לעבר מזרן. הילד נפל על הרצפה ונחבל במצחו. לאחר שפרץ הילד בבכי, איימה עליו בכך שאמרה לו: "אם תספר לאבא שלך אני אהרוג אותך". במקרה אחר, המבקשת תקפה ילד אחר שלא שב למקום הישיבה שלו, וגרמה לו חבלה של ממש בכך שדחפה אותו בכח והורתה לו לשוב למקומו. הילד נפל על הרצפה וראשו נחבל. במקרה אחר, לאחר שהמבקשת שמעה כי אחת הילדות בגן משכה בשערות ראשה של ילדה אחרת, משכה המבקשת בכח בשערות ראשה של אותה ילדה ואמרה לה שכעת היא כבר לא תמשוך בשיער. במקרה נוסף, הרימה המבקשת ילדה ששיחקה מחוץ לתחום ישיבת קבוצת הילדים אליה השתייכה מהרצפה והשליכה אותה בכוח אל עבר המשקוף.

3.        ביום 29.5.2008 גזר בית המשפט המחוזי על המבקשת עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורה, בתנאי שלא תעבור עבירת אלימות מסוג פשע, וכן פיצוי בסך של 3,000 ש"ח לכל אחד מהילדים המפורטים בכתב האישום.

4.        בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המבקשת לעכב את ביצוע עונש המאסר והפיצוי למשך 45 ימים, וקבע כי אם לא יוגש ערעור או לא יוארך עיכוב הביצוע על ידי בית המשפט העליון, תתייצב המבקשת לריצוי עונשה ביום 14.7.2008 בשעה 9:00.

5.        המבקשת הגישה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ובד בבד הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי.

טענות המבקשת

6.        לטענת המבקשת, תקופת המאסר שנגזרה עליה הינה גבולית במידה שמעלה חשש כי ערעורה יתייתר, שכן לדבריה, למעשה מדובר בעשרה חודשים ועשרים ימים "נטו", אשר צפויים לחלוף בטרם יוכרע ערעורה. בדיון שבפניי, הדגיש ב"כ המבקשת, עו"ד ד' גולן, את נסיבותיה האישיות של המבקשת, היעדר עבר פלילי והיותה אם לשני ילדים קטנים, בני שבע ותשע שנים, בעוד בעלה עובד במשמרות בחברת החשמל.

8.        עו"ד גולן ציין כי מדובר בערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אשר לדבריו סיכוייו להתקבל טובים. עו"ד גולן עמד בקצרה על הטעמים שבעטיים, לטענתו, לא היה מקום להסתמך על עדותה של הגב' רינה ימין, שעבדה כסייעת בגן הילדים במשך כחודשיים, אשר היתה עדה מרכזית במשפט מטעם התביעה. כך, למשל, ציין, כי בעימות בין המבקשת לגב' ימין נדון מקרה אלימות אחד בלבד, לעומת רבים המתוארים בכתב האישום. כמו כן, לדבריו, שתי סייעות נוספות שנחקרו במשטרה מסרו שלא נתקלו בתופעות עליהן העידה הגב' ימין, וכך גם שבעה עדי הגנה שאף הם נחקרו במשטרה, הפריכו את עדותה של הגב' ימין.

9.        בנוסף, לטענת ב"כ המבקשת, הגב' עליזה אוחיון שהעידה במשטרה כי ראתה גננת מרביצה לילדים, התקשרה מיוזמתה למשטרה לאחר ששודרה בטלוויזיה כתבה בה נראתה המבקשת, ומסרה כי לא זו הגננת שהרביצה לילדים, אך המשטרה התעלמה מכך.

10.      טענה נוספת של ב"כ המבקשת הינה, כי לא ייתכן שעל אף שנטען שראשיהם של הילדים בגן נחבטו דרך קבע בעקבות מעשי המבקשת, הרי לאף אחד מהם לא נגרם נזק רפואי של ממש.

11.      עו"ד גולן טען עוד, כי מאחר שהמבקשת דבקה בגרסתה המכחישה את המיוחס לה, לא התבקש תסקיר לעניין העונש, אף שראוי היה, לטעמו, לערוך תסקיר בכל מקרה. לבסוף, לטענת עו"ד גולן, העונש שנגזר על המבקשת הינו חמור מדי.

טענות המשיבה

12.      עו"ד י' שרף, ב"כ המשיבה, טענה כי הערעור בו עסקינן מופנה בעיקר כנגד ממצאי מהימנות של בית המשפט קמא, ולכן על המבקשת לעבור משוכה גבוהה ביותר על מנת שערעורה יתקבל.

13.      לטענת ב"כ המשיבה, הטלת אימה והשפלה מצד המבקשת כלפי ילדי הגן היו גם היו. לדבריה, המעשים בהם הורשעה המבקשת (מכות, דחיפות והשלכות של ילדים), ריבוי המקרים לאורך זמן ופערי הכוחות בין המבקשת לילדים, מצדיקים את העונש שהוטל.

14.      עו"ד שרף טענה עוד כי המבקשת עוסקת גם כיום, לאחר הרשעתה, בניהול גן הילדים, וביקשה כי גם אם איעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, אורה כי יוטל על המבקשת תנאי לפיו ייאסר עליה לעבוד עם ילדים, וזאת בהתאם לסעיף 48(א)(10) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). לכך השיב עו"ד גולן, כי המערערת מנהלת את הגן יחד עם שותפה, וכי שטח הגן כולו, לרבות החצר והמטבח, מצולם במצלמות במעגל סגור, כך שאין כל חשש לשלומם של הילדים. יתרה מכך, לטענתו, במשך למעלה מארבע שנים, מאז הגשת כתב האישום, לא הוגשה נגד המבקשת תלונה כלשהי, וב"כ המשיבה לא חלקה על כך.