השופטת א' פרוקצ'יה:
1. זוהי עתירה שעיקרה בקשת סעד להביא לביטולה של החלטת המשיבה 3, נציבת תלונות הציבור על השופטים (להלן - הנציבה), להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון להעביר את העותר מכהונתו כרשם בבית משפט השלום בעכו. כן מבקשת העתירה לבטל את החלטת משיבות 1 ו-2, שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, לאמץ את המלצת הנציבה להעביר את העותר מכהונתו. עוד מבקש העותר להורות למשיבים לקבל את הודעתו על ביטול הסכמתו לפרוש מרצון מכהונתו כרשם, לאחר שהופרה, לטענתו, ההתחייבות שניתנה לו שלא לפרסם ברבים את דבר קיומה של המלצת הנציבה - התחייבות שרק על יסודה ניתנה הסכמתו לפרוש מהכהונה. ואחרון - להורות על ביטול החלטת המשיבים, בה הורו שלא לחדש את חוזה ההעסקה של העותר במסגרת מערכת בתי המשפט.
רקע
2. העותר שימש רשם בית משפט השלום בעכו במשך שתיים עשרה שנים, משנת 1995 ועד שנת 2007. בין השנים 1997 ל-1999 למד העותר באוניברסיטת לטביה, ובתום תקופה זו זכה לתואר "מגיסטר לפדגוגיה". במהלך חקירה משטרתית נרחבת בפרשה הידועה כ"פרשת לטביה", עלה בין היתר, שמו של העותר, כחשוד בהשגת תואר אקדמי מהאוניברסיטה במרמה. עיקר החשד התייחס לכך שמספר עבודות אקדמיות שהגיש לאוניברסיטה נכתבו על ידי אחרים ולא על ידיו. הוא נחקר באזהרה בעבירות של נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובעבירות מרמה והפרת אימונים.
ביום 19.10.04 הודיעה פרקליטות מחוז חיפה לעותר כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי. נערך לו שימוע, ובהמשך, הומלץ להעביר את הענין לטיפול נציבות שירות המדינה במישור המשמעתי. ביום 29.3.06 הודיע היועץ המשפטי לממשלה למנהל בתי המשפט כי, לאחר בחינת הראיות, הוחלט לסגור את התיק הפלילי והמשמעתי מחוסר ראיות מספיקות בהיבט הפלילי והמשמעתי, אף כי, לדבריו, נותרו סימני שאלה לא פתורים באשר להתנהגות העותר בפרשה זו. היועץ המשפטי הותיר בידי מנהל בתי המשפט את ההחלטה כיצד להמשיך בהליכים בענין זה.
על דעת שרת המשפטים דאז, גב' ציפי ליבני, העביר מנהל בתי המשפט את הענין לבירור בנציבות תלונות הציבור על השופטים.
כב' הנציבה עיינה בחומר שנאסף במשטרה, בפרקליטות המדינה, ובנציבות שירות המדינה. כמו כן, היא נפגשה עם העותר ועם עורך דינו.
3. בדיקת הנציבות העלתה את הנתונים הבאים:
(א) העותר ואשתו, סטודנטים במכללת ברלינגטון, הגישו עבודות אקדמיות זהות, אשר, לדברי העותר, הוכנו על ידי שניהם יחדיו. לטענת העותר, הוא קיבל אישור מהמנחה המקצועי שלו. לכך שהעבודות הזהות תשמשנה את שני בני הזוג, אף כי המנחה כפר בכך בהודעה שמסר לחוקרים.
(ב) נמצא חוסר התאמה בין העבודות שנכתבו בעברית לבין התקצירים שלהם באנגלית. אי ההתאמה התייחסה לנושאים ולתכנים.
(ג) עבודות שהגיש העותר כללו פרטים שהצביעו על כך שהן לא נכתבו על ידו. בעבודה אחת נכתב כי העותר "מורה", ובאחרת נכתב כי מחבר העבודה עבד כמטפל במוסד "נורית פלד" ביפו, ובמוסד "רמות טבריה" - דברים שלא היו ולא נבראו. העותר לא שימש מעולם מורה או מטפל. מוסד "נורית פלד" נסגר לפני למעלה מעשר שנים.
(ד) באחת העבודות באנגלית שהגיש העותר, הופיע, בנוסף לדף השער בראש העבודה, דף הנושא את שמו של תלמיד אחר, שהגיש אותה עבודה במסגרת הלמודים. אותו תלמיד נחקר, ומסר שהעבודה נכתבה על ידו, והוא אינו מכיר את העותר, ולא מסר לו עבודות כלשהן. העותר טען כי העבודות שנמצאו בתיקו האישי במשרד במכללה לא היו העבודות שהגיש, אלא הן הוכנסו לשם בשל חוסר סדר במשרד. חרף טענה זו לא הציג העותר בפני החוקרים עבודות אחרות שהכין בעצמו.
(ה) העותר טען כי קיבל מן המנחה שלו טיוטת עבודת גמר שלא הוא כתב, והוא זומן להגן עליה בעל פה. המנחה כפר בכך. בהמשך, בחקירתו בנציבות, טען העותר כי הטיוטה שמשה אותו כבסיס לכתיבת עבודה משלו, והוא לא ראה פסול בהסתמכות על טיוטת עבודה שלא הוא הכין. העותר לא הצליח למצוא בביתו עותק של עבודת גמר, שלדבריו, הכין והגיש לאוניברסיטה.
(ו) התגלו סתירות בין דבריו של העותר בחקירתו במשטרה, לבין דבריו בחקירתו בנציבות, בקשר לתקציר שהגיש באנגלית. במשטרה טען, כי אינו יודע מי הכין את התקציר בעברית; בחקירה בנציבות טען כי הוא הכין הן את התקציר והן את העבודה.
4. העותר הוזמן לפגישה עם הנציבה, ובפגישה זו פרטה הנציבה בפניו את הממצאים שעלו מן הבדיקה, והבהירה לו כי נוכח חומרתם, בדעתה להמליץ על הפסקת כהונתו. היא הציעה לו לפרוש מרצון. באותה פגישה, העותר לא מסר תגובה לגופה של ההצעה.
בפגישה נוספת עם ב"כ העותר ביום 5.6.06, חזרה הנציבה ופרטה את עיקרי ממצאיה, וחזרה על הצעתה כי העותר יפרוש מרצון.
ביום 17.7.06 הודיע ב"כ העותר כי מרשו מסרב לפרוש. עקב כך, הגישה הנציבה את המלצתה בכתב לשרת המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון, לפיה יש להעביר לאלתר את העותר מכהונתו כרשם.
כך כתבה הנציבה בסעיף 11 למכתבה:
"רשם בית משפט הוא בעל סמכויות שיפוטיות המוגדרות בחוק. כמוהו כשופט, מבחינת התכונות האישיות והדרישות הנורמטיביות והאתיות הנדרשות ממנו. רשם בא גם בגדר הגדרת "שופט" בחוק הנציבות. עליו להיות בעל טוהר מידות, יושר אישי, ויושרה בלתי מעורערים. התנהגותו והתנהלותו של כב' הרשם בכל הנוגע לתואר שרכש בדרך לא דרך, והסבריו הדחוקים והתמוהים, תוך גילוי חוסר תובנה, גם בדיעבד, לפסול שבמעשיו, מצביעים על כך כי לא ניחן בתכונות הנדרשות לתפקידו ומעמדו התנהגותו והתנהלותו עלולים לפגוע פגיעה משמעותית באמון הציבור בו, ובמערכת המשפט.