האונייה נטתה הצידה- כספי ספנות תפצה בני זוג ב- 1,400 ש"ח

בפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש, טרדה ואי נוחות שנגרמו לתובעים, לטענתם, בעת שהפליגו בשיט בן 4 ימים באניה של הנתבעת (להלן: "השיט").

התובעים טוענים, כי יצאו לשיט בן 4 ימים ומתוכם יומיים השירותים הפיצו ריח רע כתוצאה מסתימות וכמו כן, במהלך ההפלגה היתה תקלה באניה והיא נטתה על צידה וכך שנגרמה להם אי נוחות רבה. נאלצו להחזיק בצדדים כדי לא ליפול וכן היתה, לטענתם, סכנת חיים.

אשר על כן, הם תובעים את הסך של 15,000 ש"ח.

לעומתם, טוענת נציגת הנתבעת, כי הם אך ורק סוכנים ואינם ספק הנסיעה. האניה אינה בבעלותה. את התקלה האמורה לא ניתן היה לצפות והם עשו את מיטב המאמצים לתקן את התקלה ובסופו של דבר, כאשר לא עלה בידם, עשו תיקון זמני עד רודוס, ולאחר מכן, הטיסו את כל הנוסעים בחזרה ארצה, על חשבונם.

שאר התקלות לא הוכחו ע"י התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים, נראה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אינני מקבל את טענת הנתבעת כאילו היא רק סוכנת לגבי נסיעה זו. היא הכתובת עימה התקשרו התובעים והנתבעת הציגה את עצמה בפניהם כספקית השיט.

גם העובדה כי בסופו של עניין הטיסה על חשבונה הנתבעת את הנוסעים בדרכם חזרה ארצה, מעידה על הכרתה באחריות.

יחד עם זאת, לגוף העניין, נראה כי הנתבעת עשתה מאמצים כנים על מנת לרפא את הפגמים.  הריח הרע אשר נבע מן השירותים לא הוכח וטענה זו, דינה להדחות.

הטענה היחידה אשר לגביה יש לקבל את התביעה בחלקה, היא נטייתה של האניה הצידה, דבר שגם הנתבעת מודה בו ונראה כי הדבר הוא באחריותה והיה עליה לבדוק את תקינותה של האניה טרם ההפלגה. ומשהתרשלה לעשות כן, נבעה התקלה.

מאידך וכאמור לעיל, הואיל והנוסעים הוטסו בסופו של דבר במאמצי הנתבעת ארצה וכל שנגרם להם הוא מספר שעות של אי נוחות, נראה כי הנזק שיש לפצותם הוא בסך של 1,400 ש"ח.

סיכומו של דבר:

על הנתבעת לשלם לתובעים ביחד ולחוד את הסכום של 1,400 ש"ח תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ' ב אדר ב, תשס"ח (27 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: נאוה ד.