ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
|
112-07
13/03/2008
|
בפני השופט:
פ. לוקיץ'
|
| - נגד - |
התובע:
אדוט טוני ומזל
|
הנתבע:
1. רימון טיולים בע"מ
2. קרינבל קרוז
|
| פסק-דין |
ראשית לכל אני מתנצלת בפני הצדדים, התובעים במיוחד, על העיכוב במתן פסק הדין אשר נבע בתחילה מתקלה ולאחר מכן עומס רב אשר מנע ממני להגיע לכתיבת פסק הדין קודם ואני מצרה על כך שכן העיכוב הינו ממושך.
הרקע העובדתי
התובעים הינם בני זוג אשר הזמינו באמצעות סוכן נסיעות בשם ב.נ. טורס, מהנתבעת מס' 1, רימון טיולים בע"מ (להלן: רימון) שיט ונופש באוניה ממיאמי שבארה"ב לאיים הקריביים (להלן: השיט), למשך 7 ימים החל מיום 29.7.06.
נתבעת מס' 2 הינה חברת קרניבל קרוז, בעלת האוניה (להלן: קרניבל) אשר צורפה על ידי התובעים לאחר הדיון הראשון שהתקיים בתיק ביום 17.7.07, ונתבעת נוספת הינה מד קרוז בע"מ אשר בהחלטתי מיום 13.12.07 החלטתי לצרפה כנתבעת נוספת לאחר שטענה שאינה מוסמכת לייצג את קרניבל בהליך זה, על אף שהיא מייצגת אותה בארץ לצורך מכירת חבילות הנופש על האוניה של קרניבל.
לאחר עליית התובעים לאוניה התברר להם כי שוכנו בחדר בקומה הראשונה (יש מחלוקת בין הצדדים אם הדבר בניגוד להזמנה שבוצעה באם לאו ולכך אתיחס בהמשך) וכי החדר שהוקצה להם מצוי מעל חדר המנועים במקום בו מרוכזת מערכת הזבל של האניה דבר הגורם לרעשים ופיצוצים עזים שלא אפשרו לתובעים לשהות בחדרם בשעות היום או הלילה. גם אטמי אזניים שסופקו להם על ידי צוות האוניה לא סייעו להם והם נאלצו לישון על הסיפון או בחדר ה"קריוקי" לאחר שזה התפנה בשעות הערב המאוחרות.
לפי תיאורם של התובעים, אשר לא נסתר בראיות כלשהן מטעם מי מהנתבעים, סבלם היה רב ביותר והעיב על הנאתם מהשיט שנרכש במיטב כספם, ולפיכך תבעו פיצוי בסך 7,000 ש"ח, להשאיר עלות השיט היה 1,700$ לשני בני הזוג.
המחלוקות בין הצדדים - דיון והכרעה
1. ראשית, ובעיקר חלוקים הצדדים באם התובעים הזמינו חדר בקומה הראשונה או השניה. מתכתובת דואר אלקטרוני שהוחלפה בין רימון לבין מד קרוז, אשר הוצגה בפני, עולה בבירור כי רימון הזמינה עבור התובעים חדר בקומה הראשונה, וכך אושרה ההזמנה.
מנגד, העידו בפני התובע והסוכן מר קורן יעקב (להלן: הסוכן) כי בעצת הסוכן החליטו התובעים שלא להזמין חדר בקומה הראשונה ובוצעה הזמנה טלפונית מנציגת רימון שבה צויין שמבוקש חדר בקומה השניה. לטענת הסוכן מספר ימים לאחר מכן התקבל אצלו אישור טלפוני בדבר הזמנת חדר בקומה השניה.
הסוכן לא יכול היה להציג אישור בכתב וטען כי באותו המועד לא בהכרח התקבל אישור בכתב, אולם ציין, בניגוד לטענת נציג רימון, כי את התכתובת בין רימון למד קרוז, אשר הוצגה בפניו במהלך הדיון, לא ראה ובמועד הרלבנטי כלל לא השתמש בדואר אלקטרוני בקשריו עם רימון.
התובע הוסיף וציין בפני כי יום לפני נסיעתו לחו"ל קיבל לידיו אישור לשיט ובו צויין מספר החדר (ת/1), אולם הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בחדר בקומה ראשונה מעיון באישור זה שכן בעת ביצוע ההזמנה או בעת קבלת האישור לא היה בפניו תרשים של האוניה שיאפשר לו להבין זאת.
אוסיף ואציין כי מטעם רימון לא הובאה לעדות הפקידה אשר נטען כי באמצעותה בוצעה ההזמנה, וזאת למרות שהיה ברור לצדדים, לאחר הדיון הראשון, כי שאלה זו הינה משמעותית לצורך ההכרעה בתביעה זו.
מהעדויות שהובאו בפני שוכנעתי שהתובעים אכן הזמינו חדר בקומה השניה. אמנם הסוכן לא הציג בפני כל מסמך המעיד על כך, ומעט תמוהה בעיני התנהלותו אל מול רימון וחוסר אפשרותו להציג בפני מסמך כלשהו המאשר את ההזמנה, אולם לא נסתרה עדותו כי באותה העת לא כל הזמנה אושרה בכתב וגם נציג רימון לא הציג בפני אישור בכתב שנשלח לתובעים או לסוכן קודם מלבד ת/1. אשר על כן אני קובעת כי התובעים הזמינו חדר בקומה השניה ולפיכך החדר שקיבלו לבסוף לא תאם את הזמנתם ולא היתה להם כל אפשרות מעשית לגלות עובדה זו קודם לעלייתם לאוניה.
2. מבחינת אחריות הנתבעים לתקלה זו אני קובעת כי רימון היא שהתרשלה בהעברת ההזמנה כלשונה למד קרוז, וברור מהתכתובת בין הצדדים כי מד קרוז קיבלה מרימון הזמנת חדר בקומה הראשונה וזו אושרה על ידה כלשונה.
יחד עם זאת, אינני סבורה שיש לייחס לרימון את מלוא האחריות לאי ההתאמה בין ההזמנה לביצוע בפועל, שכן אני סבורה שגם לסוכן יש חלק בגרימת תוצאה זו, שכן בעת ביצוע ההזמנה, או לכל הפחות בעת המצאת אישור העליה לשיט לא וידא שאכן האישור שהומצא תואם את ההזמנה. על אף שהתובעים בחרו, מטעמיהם, שלא לתבוע את הסוכן, אין בכוונתי להתעלם מחלקו בהשתלשלות הענינים.