דחיית תביעה נגד הדקה ה-90 בגין אי הגעת כבודה ופסיקת הוצאות לדוגמא

1.      1.      בפני תביעה כספית לתשלום סכום של 8,000 ש"ח, בשל אי הגעתה של הכבודה שנשא עמו התובע לחופשתו.

2.      2.      בכתב התביעה שהגיש התובע נגד חברת הדקה ה-90, ציין שבמהלך חודש ספטמבר רכש מהנתבעת חבילת נופש באנטליה, אשר כללה טיסה, מלון והעברות משדה התעופה למלון. התובע ציין כי כשנחת בתורכיה מצא שהכבודה לא הגיעה, ולאחר 4 ימים, יום לפני שובו לארץ, ימים בהם חיפש את הכבודה וסבל מחסרונה, נמצאה הכבודה בישראל.

      התובע טען שהנתבעת לא התייחסה לתביעותיו.

3.   הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה של העדר עילה והעדר יריבות. הנתבעת טענה בבקשתה בפרוטרוט שהתובע רכש ממנה חבילת נופש בלבד, כי היא עוסקת אך ורק בשיווק שירותי תיירות, ומעולם לא עסקה בכבודה. עוד טענה שאין לה כל שליטה או אחריות לכבודה וכי הסבירה זאת לתובע לפני שהוגשה התביעה.

      הנתבעת ציינה את הוראות החוק ואת אמנת ורשה והדגישה שאינה ה"מוביל".

      עוד ציטטה תנאי מפורש שהופיע בכרטיס הטיסה לפיו האחריות לכבודה הינה על המוביל וכי במקרה של טענות בנושא זה יש לפנות במישרין לחברת התעופה.

4.   ביום 31/12/07 הגיב התובע לבקשה והתנגד לה. לטענתו הזמין את חבילת הנופש מהנתבעת ועל כן, לטעמו, מקוממת התנערותה מאחריות. עוד ציין שפנה טלפונית לחברת התעופה התורכית ולקווי חופשה ושתיהן טענו שאינן אחראיות לכבודה האבודה.

5.   בכתב ההגנה חזרה הנתבעת על טענותיה וצירפה מכתבים שונים מהם עולה שהוסבר לתובע שאין היא אחראית לכבודה, אף צירפה תרשומת המעידה על שיחה עם אביו וההסברים שניתנו לו בנושא האמור.

      כמו כן צירפה הנתבעת שורה של פסקי דין בנושא זה.

6.   במהלך הדיון שב התובע והתעקש על כך שמאחר ששילם את הכסף לנתבעת בלבד, לא מוטלת עליו חובה לתבוע גורם אחר, אלא אותה בלבד.

7.   השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה האם קיימת לתובע עילה כלשהי כנגד הנתבעת.

8.   סעיף 2 לחוק התובלה האווירית, התש"ם - 1980 (להלן - חוק התובלה) קובע-

"על תובלה אוירית, שמקום היציאה ומקום היעד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת ורשה, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת ורשה והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת ורשה."

            סעיף 18 לאמנת ורשה קובע כדלקמן:

"(1)           המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם במקרה של השמדה, אבדן או היזק של כבודה רשומה או טובין, אם המקרה שגרם לנזק אירע תוך כדי ההובלה האוירית.

(2)             ההובלה האוירית, כמשמעותה בפסקה הקודמת, כוללת את תקופת הזמן שבה מצויים הכבודה או הטובין בהשגחתו של המוביל אם בשדה התעופה, אם בתוך כלי טיס ואם - במקרה של נחיתה מחוץ לשדה תעופה - בכל מקום שהוא."

            בתקנות שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ"ב - 1982 נקבע כי "מוביל אווירי" הנו "בעל רשיון להפעלת כלי טיס שניתן לפי סעיף 2(א) לחוק".

9.         ברור מכל אלו שלא ניתן לראות בנתבעת "מוביל אווירי" ועל כן לא קיימת לתובע עילה כנגד הנתבעת.

10.       במקרה זה מצאתי שיש לפסוק הוצאות לדוגמא כפי שתבעה הנתבעת, שכן התרשמתי שהוסבר לתובע פעם אחר פעם, הן טלפונית, הן בכתב, והן במסגרת הבקשה לדחיה על הסף שהוגשה במסגרת תביעה זו, שהנתבעת אינה הנתבעת המתאימה ואולם  התובע התעלם מכך וחייב את הנתבעת להגיש את הבקשות ולהתייצב  מבלי שקיימת יריבות ביניהם.