1. בהמשך לדיון מיום 29.10.07 השלימו הצדדים טיעון בכתב לשאלה המקדמית לעניין הסמכות המקומית, ואשר הועלתה לדיון גם במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני שבנדון.
2. לאחר בחינה ועיון, ראיתי לקבל את טענת המשיבים, לפיה בית משפט זה, חסר סמכות מקומית לדון בתביעה.
3. לצורך החלטה זו אני נכון להניח, כטענת המבקשים, שמאחר והאינטרט הוא חסר מקום וגבול טריטוריאלי ובעל תפוצה רחבה, הרי בתביעות בנושאי אינטרנט
מובהקים, בחינת מקום המעשה או המחדל, בזיקה לחלופה הקבועה בתקנה 3א (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן -
"התקנות"), נעשית בהקשר רחב וגמיש, כשככלל אין לייחס ביחס לתביעות אלו משמעות מצומצמת לתחום הסמכות המקומית.
4. ברם, את הכללים האמורים, לרבות בזיקה לפסיקות בתי המשפט שצוטטו על ידי המבקשים, אין מקום ליישם שעה שהתביעה אינה תביעה מובהקת בנושא אינטרנט, על פי מבחן מעשי של השאלות האמיתיות שבמחלוקת, ובדגש לשאלת מקום ההפרות שבדיון, על פי התביעה.
5. בתביעה שבנדון השאלות המרכזיות שבמחלוקת נסובו סביב הסכם פירוק השותפות שבין הצדדים (נספח ג' לבקשה), לרבות השאלה מי מהצדדים הוא הזכאי לעשות שימוש ביצירות שבדיון, כשבזיקה לשאלות אלו חלוקים הצדדים מי מביניהם הפר במעשה או במחדל את התחייבויותיו.
בהתאמה, מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים בהקשר לאמור לעיל, הוא לכל הדעות, בתחום סמכותו המקומית של בית משפט המחוזי בחיפה;
הפעילות העסקית של הצדדים ומקום יצירת הסכם השותפות כמו גם הנסיבות הנוגעות לשאלת הפרתו מתוחמים בתחום מחוז חיפה.
6. לציין, כי כעולה מישיבת 29.10.07, המשיבים אינם חלוקים שהעבודות נשוא הבקשה הינן בגדר יצירות, כשהאמור גם נלמד מפורשות מתוכן התביעה הנגדית, למעשה, שהגישו המשיבים בבית המשפט המחוזי בחיפה, וגם היא ממוקדת בשאלות שהוצגו לעיל.
7. בנסיבות אלו הניסיון ליצור סמכות מקומית לבית משפט זה, תוך הפנייה לעובדת הפרסום של יצריות כאלו או אחרות באתר האינטרנט של המשיבים, שהינה בבחינת נגזרת ותוצאה לשאלת ההפרות הנטענות וכמפורט לעיל, הינו בבחינת ניסיון כמעט מלאכותי, שלא ראיתי לאמצו.
8. בהקשר זה נכון גם להוסיף כי פעילותם העסקית של הצדדים, לרבות הפרסום באתר האינטרנט, לאור אופי העיסוק, היצירות שבדיון וקהל הלקוחות, מצומצמת גם היא לתחומיי הישוב שלומי והסביבה הקרובה, המצויים כולם בתחום סמכות בית המשפט המחוזי בחיפה.
גם מטעם זה אין לראות את נסיבות התביעה שבנדון כתואמות לאלו במסגרתם הוכרעה בש"א 2841/03 (מחוזי ירושלים) רעות אלקטרוניקה נ. ו' מראות אימג' בע"מ וההלכות האחרות אליהן הפנה ב"כ המבקשים בסיכומיו, ואשר התאפיינו בהיבטים הנרחבים של תפוצת האינטרנט.
9. בנסיבות התביעה שבנדון נכון הוא על כן לעשות שימוש במבחנים המסורתיים החלים לעניין תקנה 3א לתקנות;
על פי המבחנים אלו ובהתייחס לכל הפחות לכל אחת מהחלופות הרלוונטיות לעניין תקנה 3א לתקנות, לרבות תקנה 3א (5) שבדיון, הסמכות המקומית היא לבית משפט המחוזי בחיפה;
כאמור מקום מגוריהם ועסקם של המבקשים, מקום יצירת ההתחייבות (הסכם השותפות, וההסכם לפירוקה), המקום שנועד לקיים התחייבויות שבמחלוקת, כמו גם המקום בו הופרו התחייבויות אלו, כל צד לטענתו, הינן כל אחת מהן וכולן יחד בתחום סמכות בית המשפט המחוזי בחיפה.
10. זאת ועוד, שעה שעומדות להכרעה שתי אפשרויות לפרשנות הוראת תקנה 3א (5) ולשאלת מקום ההפרה כמפורט לעיל, בזיקה לתביעה דנן, הרי לא ניתן להתעלם גם מכך שהמשיבים הגישו כאמור את תביעתם הנגדית לבית משפט המחוזי בחיפה;
בהתאמה, תוצאה לפיה התביעה שבפניי תועבר, לאחר אימוץ מבחני הסמכות המקומית כמפורט, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תאפשר בירור יעיל של התביעות ההדדיות במאוחד, זאת לתועלת הצדדים. בכך גם תימנע תוצאה ששני בתי משפט במקביל יעסקו באותן מחלוקות (אלא אם התביעות יאוחדו בסמכות נשיאת בית המשפט העליון, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, על הכרוך בכך).
בהקשר לשאלת הסמכות המקומית, לא ראיתי ליחס משקל לשאלת עיתוי הגשת תביעת המשיבים, כטענת המבקשים, כששאלה זו ככלל אינה רלוונטית לעניין זה.
11. בקשר זה נכון להוסיף כי גם זיקות נוספות בתביעה שבנדון ועל פי מבחני מאזן נוחות, פועלים לצד טענות המבקשים דוגמת כתובות משרדי עורכי הדין של הצדדים, כמו גם העדים שיש להניח יעידו, כעולה, לכל הפחות, מרשימת מכתבי "מזמיני היצירות" שצורפו לתצהיר המשלים של המבקשים.
12. בשולי ההחלטה אוסיף, שבחנתי האם יש מקום בנסיבות כי לצד העברת התביעה לבית משפט המחוזי בחיפה, אשלים תחילה בירור בבקשה לצו המניעה הזמני, בבית משפט זה;