החלטה בתיק פשר 1349/01

מונחת בפני בקשתה של קבוצה מעובדי חברת קאפלה קומפיוטרס (להלן: העובדים) כי אתן צו פירוק כנגד החברה, וזאת בשל היותה לטענתם חדלת פרעון, וכשלה מלשלם להם חוב שכר עבודה אשר היא חבה להם. כמו כן, מונחת בפני בקשות הצטרפות של עובדים ונושים נוספים, אשר חוזרים על טענות אלו וקובלים על חיובים שונים בהם לא עמדה החברה. מאידך גיסא, מתנגדת החברה לפירוקה, ולחליפין מבקשת לדחות את ההכרעה במחצית השנה. הנושה הגדול של החברה, בנק איגוד, וכן משפחת מייסד החברה אשר לטענתם נושים בחברה אף הם בסכום גדול, מתנגדים לבקשה. זאת, בטענה כי העתרות לה תגרום נזק בלתי הפיך לחברה ולנושיה.

עובדות המקרה;

1.         הלקוח הגדול ביותר של החברה, חברה יפנית, הפר לטענת החברה את החוזים עמה וגרם לה נזק עצום. בגלל נזקים אלו נקלעה החברה לקשיים. לאחר משא ומתן, הוסכם כי תערך בין הצדדים בוררות בישראל. במסגרת בוררות זו, תובעת החברה סכום של 20 מיליון דולר מהחברה היפנית, סכום שאין חולק כי הינו עולה בהרבה על מצבת חובותיה.

2.         בשל הקשיים שהיו נחלת החברה, פוטרו עובדיה ופעילותה צומצמה למינימום.

טענות העובדים;

3.         החברה פיטרה את כל עובדיה, ניתקה את אתרי האינטרנט שלה, ואינה משתמשת עוד בחשבונותיה שלה, אלא בחשבונות של אחרים מחשש להטלת עיקולים.

4.         החברה לא שילמה סכומים אשר היתה חייבת לשלם לעובדיה כשכר עבודה, ואף ניתנו נגדה פסקי דין בבית הדין לעבודה, אולם מנכ"ל החברה הודה בפני העובדים כי אין לחברה כסף כרגע, ואין היא יכולה לשלם את חובותיה.

5.         מתן צו פירוק כנגד החברה הינו מחוייב בכדי לאפשר לעובדים למצות את זכויותיהם בביטוח הלאומי, ולכן יש לתתו.

טענות החברה;

6.         הבקשה מוגשת בחוסר תום-לב, שיקולים זרים ואדישות לגורל החברה ונושיה, מתוך כוונה לקבל כספי מדינה מידי המל"ל בבחינת "יקוב הדין את ההר".

7.         סעד הפירוק הוא סעד דראסטי, אשר טרם נוקטים בו יש למצות את האפשרות להבראת החברה ולפרעון חובותיה בדרכים אחרות. זאת במיוחד במקרה דנן, בו תוך חודשים ספורים עשוי הליך הבוררות להסתיים בתוצאה שתחסל את קשיי החברה ותפרע את כל חובותיה.

8.         החברה פעילה עדיין, אם כי באופן מינימלי, על-ידי העסקת המנכ"ל בלבד, לצד עובדים הנשכרים לתקופות קצרות.

9.         נושיה העיקריים של החברה מתנגדים לפירוק. החברה חייבת לעובדים, מלבד המנכ"ל, סכומים בסך 150,000 ש"ח לערך.

10.        לחברה מוצר טכנולוגי רב ערך, אלא שבמצב הנוכחי, אין ביכולתה, באופן ריאלי, לגייס את הסכום הדרוש להפיק ממנו רווחים בעתיד הנראה לעיין. הסיכוי היחיד להתאוששות החברה הוא זכייה בבוררות.

11.        יוצא מכך, כי בעיותיה של החברה הן זמניות בלבד, ולכן ראוי לאפשר לה לפעול כעסק חי ולנהל את הליכי הבוררות מול החברה היפנית.

12.        מינוי מפרק עשוי לחסל את הסיכוי לזכות בבוררות, זאת שכן לחברה אין כל כספים מהם ניתן לנהל את ההליך, אשר מנוהל מכספי משפחת המנכ"ל. הזרמת כספים זו תופסק לאלתר אם תכנס החברה לפירוק.

13.        לחברה אין נכסים הניתנים למימוש מיידי, זכויותיה במוצרים שונות קשות למימוש, כך שאין למעשה תועלת לנושים (מלבד לעובדים) בפירוק החברה.

14.        רק לשניים מהעובדים יש פסקי דין כנגד החברה, אולם אלו לא עשו כל נסיון לנקוט הליכי הוצאה לפועל למימוש חובם.

15.        לא הוכח כלל ועיקר כי החברה חדלת פרעון, ולכן לא קמה עילה לפי סעיף 258(3) לפקודת החברות. זאת גם באשר קשיי הנזילות של החברה הם זמניים בלבד.