פסק-דין בתיק עב 273/01

1.         התביעה שבפנינו הינה תביעה לתשלום פיצויי פיטורין בגין תקופת עבודתה של התובעת אצל הנתבעים או מי מהם מ- 1.90 ועד 12.11.00.

            בכתב התביעה המתוקן, אשר הוגש לבית הדין ב- 30.10.01, טוענת התובעת, כי למרות התחייבות הנתבע 3 לכסות את חוב החברה כלפיה, לא עמד הנתבע בהתחייבות זו ולא עשה דבר לפירוק החברה ו/או להכריז על עצמו כפושט רגל, על מנת שהתובעת תוכל לקבל את המגיע לה בגין פיצויי פיטורין לאחר 10 שנות עבודה.

            כמו כן, טענה התובעת בכתב התביעה, כי המעביד האמיתי והנכון, אשר העסיק אותה, הינו הנתבע 3, מר בנדל מרצ'ל, אשר מסתתר מאחורי חברות ומחליף מעת לעת את שם החברות, מה גם שהוא הסכים ליטול על עצמו התחייבות אישית בהתאם להתחייבותו בכתב ועל כן יש, לחייבו באופן אישי לשלם לה את הפיצויים.

            רק הנתבע 3 הגיש כתב הגנה לתיק ובו טען, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובעת, וכי אין הוא אחראי אישי לחובות הנתבעות 1 ו- 2, וכי הוא עצמו חסר כל והוא נזקק להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.

            מבחינת הנתבע 3, לא היתה מניעה כי בית הדין יתן פסקי דין כלפי הנתבעות 1 ו- 2, או מי מהן, כך שהתיק נוהל אך ורק בשאלה, האם יש מקום לחייב את הנתבע 3 באופן אישי בפיצויי הפיטורין המגיעים לתובעת.

2.         ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

            א.         התובעת החלה לעבוד אצל הנתבע 3 ב- 1.90.

כאשר החלה התובעת לעבוד היא החלה לעבוד, לטענתה, אצל הנתבע 3 באופן אישי ולטענת הנתבע 3 היא עבדה עבור חברה, אלא שהנתבע 3 לא זכר האם המדובר בבגדי בנדל בע"מ או באופנת מרצל'ו בע"מ.

            ב.         התובעת פוטרה מעבודתה ב- 12.11.00.

                        במכתב שניתן לה בתאריך פיטוריה צויין:

"אני בנדל מרצ'ל ת.ז. 3 - 00769117 מתחייב לשלם לשוש מעודה ת.ז. 24435042 את כל השיקים עד פרעון השיק האחרון אפילו אם החליף חברה או בזמן פשיטת רגל.

                                                            בכבוד רב

                                                            ריקסי בע"מ

                                                            ח.פ. 512918988"

                        על גבי החותמת של החברה מצויה חתימה של מר מרצ'ל.

במעמד הדיון ב- 20.5.01 בפני הרשם קוגן ציין מר מרצ'ל בנדל, כי הוא חתם על ת/1, אולם כוונתו היתה שהחברה תשלם ותפרע את החובות ולא הוא באופן אישי ולכן הוא הוסיף את החותמת של החברה.

במעמד הדיון ב- 24.2.02 בפני הרשם קוגן ציין מר מרצ'ל בנדל, כי הוא התכוון לשלם לתובעת את סכום הפיצויים, אם הוא יחליף חברה.

ג.          לתובעת ניתנו 18 שיקים של חברת ריקסי בע"מ כתשלום עבור פיצויי הפיטורין המגיעים לה ומשהוחזרו שני השיקים הראשונים בציון כי החשבון מוגבל כבר לא היה טעם בהפקדת יתר השיקים, שכן לא רק שהתובעת לא קיבלה את הכסף, אלא שהפקדת השיקים והחזרתם עוד עלתה לה כסף.

            התובעת העידה, ועדותה מהימנה עלינו, כי הנתבע 3 ביקש ממנה שלא להפקיד את השיק הראשון מיד אלא רק בעוד חודש ומשהפקידה את השיק הוא חזר בציון העובדה שהחשבון מוגבל.