ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
|
2020-00
04/11/2004
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
- נגד - |
התובע:
מלחם יוסף עו"ד קידר אורי
|
הנתבע:
1. דארנא דארכום בע"מ 2. אילן סיבוני
עו"ד גבעון עמוס
|
פסק-דין |
1. בפנינו תביעת התובע כנגד הנתבעים לתשלום פיצויי פיטורים, הלנת שכר ופיצויים בגין הפחתת שכר בתוספת פיצויי הלנה, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, תשלום דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש.
2.
העובדות הרלוונטיות בתיק כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם עדויות הצדדים, אשר בעיקרו של דבר אינן שנויות במחלוקת
:
א. התובע הועסק ע"י הנתבעת מס' 1, מסעדת דארנא (להלן:
"דארנא"), כמוזג משקאות מחודש מרץ 1996 ועד חודש נובמבר 1999.
ב. תשלום שכרו של התובע בוצע במזומן וללא רישום על ידי מר סיבוני,נתבע מס' 2, מנהל בנתבעת.(להלן: "סיבוני").
ג. רישום הנוכחות בנתבעת התבצע באמצעות סרט קופה עם נתוני כניסה ויציאה של העובדים.
ד. סיכום הנתונים החודשיים של העובדים בנתבעת לרבות שעות עבודה ונתוני שכר נעשה ברישום במחברת השכר של הנתבעת, אשר נעלמה מהמסעדה.
ה. בהתאם לנספח ב' לתצהיר התובע אשר תוכנו אושר ע"י מר סיבוני, התובע השתכר בנתבעת, סך של 7,000 ש"ח נטו לחודש וזה אף היה שכרו האחרון.
ו. הנתבעת לא הפיקה תלושי שכר חודשיים עבור התובע. לתובע אין כל פירוט בדבר מרכיבי שכרו לרבות: מספר שעות העבודה החודשיות, מספר השעות הנוספות, גובה השכר, תשלומי דמי הבראה ותשלומי חופשה שנתית.
ז. ביום 30.11.99 סיים התובע עבודתו בנתבעת לאחר שהואשם בגניבה מקופת הנתבעת, ונסיבות סיום העסקתו וזכויותיו הן אלו אשר במחלוקת, ונדון בהם להלן בהמשך פסק הדין.
ח. התובע יצא ל - 5 ימי חופשה בחג פסח - אפריל 99.
ט. ביום 5.1.00, כחודש לאחר סיום עבודתו של התובע הוציאה הנתבעת מכתב "סיום עבודה", המפרט את נסיבות התפטרותו של התובע, לטענת התובעת על מכתב זה לא השיב התובע.
3. בתיק זה הוגשו תצהירי התובע, ומר סיבוני בשמו ובשם דארנא ובדיונים שהתקיימו בפנינו נחקרו הם, על תצהיריהם, בשאלות השנויות במחלוקת כפי שיפורטו בהכרעתנו.
הכרעה
4.
הרמת מסך
התובע טען כי הועסק על ידי סיבוני ועבד בדארנא ועל כן למרות שהועסק במסעדה יש לראות את סיבוני כמעסיקו.
סיבוני טען כי שימש ועדיין משמש מנהל מסעדת דארנא אשר הינה חברה בע"מ באמצעותה הועסק התובע.
כלל יסוד הוא בדיני חברות כי "חברה היא תאגיד הנפרד מבעל מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו (
דב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה - גלידות הבירה).
לעקרון של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה נקבעו חריגים אשר מטרתם למנוע מצבים בהם המסך משמש את בעלי המניות על מנת להסתתר מן הדין או להתל בנושים. יחד עם זאת הרמת מסך תיעשה רק במקרים חריגים ביותר, בהם תכונותיה של החברה נוצלו על ידי אורגן שלה לטובתו ושלא בתום לב וכאשר הוכחו עובדות המצדיקות הרמת מסך.
על התובע להוכיח כי סיבוני צפוי להוביל את החברה לחדלות פירעון, עירוב נכסי החברה עם נכסיו הפרטיים והברחת נכסים מהחברה לידיו או לבעלי המניות ללא תמורה ראויה. כל אלה נחשבים לשימוש ברעה במסך ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך.