1. 1. בפני תביעה כספית להחזר דמי יציאה, בגין ביטול התחייבות, באופן חד צדדי, ע"י התובעים וזאת בשל קשיי קליטה במכשירי מירס, אותם הם רכשו, מהנתבעת.
גרסת התובעים:
2. 2. התובעים, רכשו 2 מכשירים מחברת "מירס תקשורת", אשר לטענתם, אין להם יכולת קליטה סבירה, ברחובות מסוימים, באזור קמיניץ אשר בשכונת נווה יעקב בירושלים (להלן - "קמיניץ"). מאחר והתובעים, עובדים במתן שירותי הסעות, ובכלל זה בקמיניץ, נפגעה איכות עבודתם ויכולתם לתת שירות כנדרש. לטענתם, 50% מזמן השימוש, המכשירים, נשוא התביעה, לא היו זמינים.
עקב קשיים אלו, הגיעו תלונות למקום העבודה, על כך שנמנעת האפשרות ליצור קשר עם התובעים, בזמן העבודה ולצרכיה. בלית ברירה, ומאחר והנתבעת לא הצליחה לתת פתרון הולם לקשיי הקליטה, נאלצו התובעים, לרכוש מכשירים,
מחברה אחרת אשר אין בעיות קליטה, בשימוש במכשיריה בקמיניץ.
3. 3. הנתבעת, לא אפשרה לתובעים, להתנתק ממכשיריה, ללא תשלום דמי יציאה, למרות שהיתה מודעת, לקשיי הקליטה באזור זה. לפיכך, נאלצו התובעים לשלם דמי יציאה, ומכאן התביעה דנן.
גרסת הנתבעת:
4. 4. הנתבעת טוענת, כי רמת הקליטה והשירות בקמיניץ סבירים. הנתבעת אף מציינת, כי בשום שלב לא התחייבה היא או מי מטעמה, לכיסוי אבסולוטי בכל רחוב ורחוב. התובעים, התחייבו לרכישת חבילת שירות, למשך 36 חודש, ואין הם רשאים, באופן חד צדדי, לבטל את ההתחייבות, אלא אם ישלמו דמי יציאה.
5. בנוסף, על התובעים, להקטין את הנזק. מאחר, וברשותם 5 מכשירים נוספים, שלגבי חלקם תם מועד ההתחייבות, ואינם חייבים בתשלום דמי יציאה מהחבילה, תמוה, מדוע יבקשו לנתק את המכשירים החדשים, דווקא, אשר עליהם עדין חלה תקופת ההתחייבות, הכרוכה בתשלום דמי יציאה.
6. הנתבעת גם טענה, כי לא הוקנתה לבית המשפט, סמכות מקומית, לאור תניית שיפוט, שנקבעה בתנאים הכלליים שצורפו לכתב ההגנה, המחייבים את התובעים.
טענת חוסר סמכות:
7. 7. כללי הסמכות המקומית, מוסדרים בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן - "התקנות"). מהסיפא של סעיף 2 לתקנות, עולה, כי אין תחולה לתנית שיפוט, בתביעות קטנות, לעניין הסמכות המקומית, גם אם היא ייחודית. לפיכך, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת בנדון. בנוסף, ניתן לרכוש סמכות מקומית על פי סעיף 2(5) לתקנות, לפי מקום, המעשה או המחדל שבשלו תובעים, קרי, אזור קמיניץ, שנמצא בנווה יעקב, בירושלים. לפיכך, נדחית טענת חוסר הסמכות המקומית.
קשיי הקליטה במכשירים:
8. האם הנתבעת, אחראית לבעיות הקליטה, במכשירים, אותם היא סיפקה לתובעים, והאם יש לחייבה, כפועל יוצא, בהחזר דמי היציאה ששולמו ע"י התובעים, לאחר ביטול ההתחייבות, באופן חד צדדי, על ידם.
9. 9. התובעת, מציינת בעדותה, כי באזור קמיניץ, בו הם עובדים, אין קליטה, אפילו לא ברמה נמוכה. המדובר ב- 4 רחובות: רח' האביר, רח' יעקב, רח' זווין ורח' כפר עברי. לטענתה, אילן הראל, הסוכן של הנתבעת, הודה בכך, באזניה, ואף ציין, כי הנתבעת, במו"מ עם הצבא בפיקוד מרכז, על מנת להתקין אנטנה (עמוד 1 שורה 8, לפרוטוקול מיום 26.11.07).
10. 10. מנגד, מר אילן הראל, בעדותו, התכחש לכך שהוא מודע לקשיי קליטה בגלל פיקוד מרכז, והוא אף לא יודע על כך דבר. בנוסף העיד כי "אין אינדיקציה, אם יש או אין קליטה" (עמוד 1 שורות 6-7 לפרוטוקול מיום 23.7.07).
11. 11. עדותו של הסוכן, לא שכנעה אותי. הסוכן, המעיט וקיצר בתשובותיו, והכחיש באופן כללי וגורף כי התובעים דברו איתו בנדון וכי הודה, בזמנו, בדבר קיום קשיי הקליטה. בה בשעה, למרות היותו סוכן, ולא בעל מומחיות בתקשורת, ידע להעיד, שאין אינדיקציה אם יש או אין קליטה. תמוה הוא, כיצד לא זכור לעד, תוכן השיחות עם התובעים על קשיי הקליטה, אך זכורות לו שיחות איתם באופן כללי, ולסיפה לא ברורה.
12. מנגד, עדות התובעת והעד - מני יריב, עשו עלי רושם מהימן, בדבר קיום שיחות עם נציגי מירס, ובפרט עם הסוכן, בשאלת הקליטה הלקויה. כך גם, לא סביר, שהתובעים, היו יודעים על השפעת פיקוד מרכז ו/או צורך בקבלת אישורו להתקנת אנטנה,
אלא אם כן, שמעו זאת מנציג כלשהו של הנתבעת ו/או מהסוכן.
גם בתשובת נציג הנתבעת בדיון, אין הכחשה מוחלטת בשאלה עובדתית זו, כי אם כדבריו: "לא ידוע לי על מגעים עם הצבא".
לפיכך, לא הופרכה טענת התובעים, כי לנתבעת היה ידוע על קשיי קליטה וכי לטענתם ניתן היה להקל על הבעיה, בטיפול מול הצבא, או מול כל גורם אחר נידרש, לשיפור הקליטה.