הקדמת תוצאה
כמצוות החוק אקדים ואודיע על זיכויים של נאשמים 3 ו-4 מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.
פתח דבר
המדובר בתיק עב כרס מורכב שעניינו 4 עבירות בניגוד לחוק (ברור שהכוונה לחוק מע"מ למרות שהדבר לא נאמר במפורש משום מה בהוראות החיקוק) שיוחסו לארבעת הנאשמים בתיק זה.
כתב האישום המקורי (ועוד אתייחס לתיקונו בהמשך), התייחס לאי תשלום מלוא המס שבדוחות המס בתקופות מרץ 98, ספטמבר 98, אפריל 2000 ואוקטובר 2000, בסכום מס מצטבר שלא שולם בסך כולל של 667,613 ש"ח.
כתב האישום הוגש לביהמ"ש ביום 2/6/2004. ביהמ"ש יצא מגדרו לקדם הדיון בתיק זה ופרוטוקולי הדיונים יעידו על כך ולאחר הגשת סיכומיהם של באי כוחם המלומדים של הצדדים אלו של הסניגוריה באיחור מה, התעכבה קמעה מלאכת כתיבת הכרעת הדין מפאת עומס עבודה כבד והצורך להעניק עדיפות לעשרות תיקים של עצורים עד תום ההליכים.
נעמוד להלן בקצרה על השתלשלות הדיונים ותמצית העדויות.
הדיונים והעדויות
בישיבת המענה הראשונה שהתקיימה בתיק זה ביום 14/7/2004, ביקשה באת כוחה המלומדת של המאשימה לדחות את התיק למענה לאחר הפגרה, כדי לאפשר לנאשמים להסיר מחדליהם. זו היתה גם בקשת הנאשמים (עמ' 1, שורה 6 לפרוטוקול). נעתרתי לבקשה המשותפת כאמור, מה גם שהיתה זו בקשה ראשונה לדחיית הדיון, הדיון נדחה למענה לתאריך 7/11/2004.
הסתבר כי המחדלים לא הוסרו ובפתח ישיבת אותו יום הופיע עו"ד דוד גולן המלומד, והודיע כי מייצג הוא אך את נאשמים 3 ו-4, כן הוסיף וציין כי החברות (אלו הנאשמות 1 ו-2) פורקו. בנסיבות אלו להסרת כל ספק, החלטתי כי בנסיבות הענין ולאור הנטען בכתב האישום, אני רואה את נאשמים 3 ו-4, כמי שמייצגים במשפט זה את נאשמות 1 ו-2 (ראה החלטתי בפתח הישיבה מיום 7/11/2004 ואני מורה על תיקון מספור העמוד ל-1א).
בהמשך נשמע מענה ענייני ומפורט למדי מאת הסניגור, כעקרון - כפירה בעבירות שיוחסו להם. היתה הודאה בכך כי נאשמים 3 ו-4 אמנם שימשו כמנהלים עד חודש ספטמבר 1998, נאשם מס' 3 היה בעל מניות בחברה ומנהל, אך עסק בצד הטכנולוגי של החברה ולא בניהול הכספי שלה ולכן הקדים ואמר הסניגור כי יטענו שהוא איננו נושא בכל אחריות לעבירות נשוא תיק זה, במידה ונעברו.
באשר לנאשם מס' 4, נטען כי בחודש ספטמבר 1998 החליטה חברת עלית לקזז סכום של מליון וחצי שקלים, דבר שגרם לסגירת החברה בחודשים אוקטובר - נובמבר 1998, ובפועל חברות 1 ו-2 לא פעלו, עד שמונה להן נאמן מאת ביהמ"ש; ועד שמונה, פעולתם של המנהלים נוטרלה ולמעשה לא שימשו כמנהלים, הלכה למעשה.
באשר לחודש מרץ 1998, אשר קדם לאמור דלעיל, הסב הסניגור תשומת ליבו של ביהמ"ש שהסכום שנותר לגביו לתשלום הינו סך של 24,582 ש"ח וטענת הנאשמים כי הדיווח והתשלום היה בידיעת מע"מ ובהסכמתו לתשלום הדו"ח בשיעורים, ואכן החברות שילמו את כל התשלומים עד לתשלום החמישי, שאז הנאמן נכנס לתפקידו ועל פי הוראות ביהמ"ש אין לאשר פרעון שיקים. עוד הוסיף הסניגור ואמר כי איננו מתנגד להגשת כל המסמכים שבתיק ובלבד שהמאשימה תמציא לו תאריכים של הגשת הדוחות בפועל כפי שהוגשו וכתוב בכתב האישום, מתי דווחו הדיווחים ומתי שולמו.
בנסיבות אלו ולמשמע תשובה זו של הנאשמים לכתב האישום, לא היה מנוס וקבעתי התיק להוכחות ליום 13/2/2005.
בין לבין, בתאריך 18/11/2004, הגישה באת כח המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום, על ידי הוספת פרט עובדתי בחלק הראשון של העובדות המתאר את העבירות. ביקשתי תגובת הסניגור לכך ולאור הסכמתו מיום 23/11/2004 לתיקון, החלטתי ביום 25/11/2004 להעתר לבקשה, להתיר התיקון ולמעשה יש להתייחס לכתב האישום המתוקן המצוי בתיק.
בפתח ישיבת ההוכחות מיום 13/2/2005 חזר עו"ד גולן המלומד והדגיש כי הוא מייצג את נאשמים 3 ו-4, לפי שלנאשמות 1 ו-2 יש מפרק עו"ד בודה, אשר התקשר אליו לברר אם יש כסף בקופת הפירוק וגם הביא לידיעתו עניין כתב האישום.
על כך השיבה באת כח המאשימה כי המדובר בפירוק של החברות הנאשמות 1 ו-2 לאחר המחדלים נשוא כתב האישום. בנסיבות אלו חזרתי (בהחלטתי בעמ' 3, שורה 8 ואילך) על החלטה קודמת כי אני רואה את הנאשמים 3 ו-4, כמי שמייצגים כאן את נאשמות 1 ו-2, לצורך הליך זה.
כמו כן, הסתבר כי בינתיים הגישה באת כח המאשימה בקשה נוספת לתיקון כתב האישום, זו מיום 3/2/2005, המדברת בעד עצמה והסניגור הסכים גם לה (עמ' 3, שורה 18). במצב דברים זה נעתרתי גם לבקשת התיקון הנוספת המדברת בעד עצמה.
בשלב זה הודיעה באת כח המאשימה, כי לאחר ששקלו את סכומי הדוחות שבהן מדובר ומשיקולים שלהם, החליטו כי לגבי דו"ח מרץ 1998, אשר מהווה חלק מכתב האישום בתיק זה, ומאחר שהמדובר ביתרה לתשלום נמוכה יחסית ולאחר שבעניין זה באו בדין ודברים לגבי התשלום על ידי הנאשמים, הגיעו להחלטה שלא הוגן יהיה להכליל זאת בכתב האישום ומבקשים למחוק עבירה זו מכתב האישום. הסניגור הסכים. בנסיבות אלו כמובן שהתרתי אף לתיקון זה לכתב האישום באופן המקל כמובן עם כל הנאשמים (מורה על תיקון טעות סופר בעמ' 4, שורה 13צריך להיות "הנאשמים") באופן שיימחק דו"ח מרץ 1998 מעובדות כתב האישום, וממילא גם הוראות החיקוק תופחתנה מארבע עבירות לשלוש עבירות.