ביטול תניית סנקציה כספית בהסכם בין בני זוג שקבל תוקף של פסק דין

פתח דבר

1.         בפני תובענה (תמ"ש 3426/02) שהוגדרה בכותרתה "ביטול חלקי של הסכם". כן הונחה בפני תובענה נוספת של אותם צדדים (תמ"ש 3427/02) ועניינה קביעת הסדרי ראייה עתידיים.

למעשה, המדובר הוא בביטול תניה של סנקציה כספית בגין אי מימוש ביקורי קטינים, תנאי המהווה חלק מהסכם בין בני זוג ואשר קיבל תוקף של פס"ד.

2.         יחד עם תובענה זו, הוגשה גם תובענה לקביעת  הסדרי הראייה בין האב לילדיו (תמ"ש 3427/02).

הרקע ותמצית טענות הצדדים

3.         ביום 8.2.04 אישרה כב' השופטת בנר (המותב הקודם) הסכם יחסי ממון בין הצדדים וניתן להסכם זה תוקף של פס"ד.

4.         במסגרת ההסכם, סיכמו הצדדים על הסדרי ראיה בין האב - התובע לקטינים, ועוד הוסכם במסגרת הפרוטוקול (ולא בגוף ההסכם) כדלקמן:

"... במידה ואחד מהצדדים לא מודיע ולא פועל עפ"י ההסדרים, ביהמ"ש מטיל קנס של 500 ש"ח אשר ישולם ע"י הצד המפר לצד השני בתוך 7 ימים מיום ההפרה, וזאת במסגרת ועפ"י סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית, על מנת לשמור על נפשם של הילדים אשר מצפים מהוריהם להתנהגות הורית בוגרת".

5.         האב מתגורר ב..... ולטענתו הוגבל בניידות והתקשה לקיים הסדרי ראיה. האב הגיש את תביעתו ביום 12.12.05 וטען טענות לקשר התקין והרציף בינו לבין הקטינים. מנגד טענה אם הקטינים כי התובע הוא זה שהתנכר לקטינים והתחמק מקשר רציף איתם.

6.         עוד טען האב בתביעתו כי האם עושה בסעיף הסנקציה שימוש בלתי הוגן "תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ותוך עשיית עושר ולא במשפט".

            לטענתו אם הקטינים פתחה נגדו תיקי הוצל"פ "לרבות פקודות מאסר לרוב, בגין "הפרה" של הסדר ראיה".

7.         אם הקטינים טענה מנגד  כי "התובע לא כיבד ולו אף הסכמה ו/או התחייבות אחת מיני ההסכמות הרבות שאליהן הגיעו הצדדים בהסכם הגירושין ביניהם, ואף את ההתחייבות שלקח על עצמו  בהסכם...".

            לטענתה בכתב ההגנה, הילדים לא ראו את אביהם התובע, יותר משנתיים. לטענתה, מבקשת היא שביהמ"ש יורה לתובע לקיים את הסדרי הראייה שלא באופן מניפולטיבי. היא הגישה בכתב הגנתה יומן אירועים מפורט, ובו פירוט בהתייחס לפעמים בהם לא בא התובע לראות את הקטינים.

8.         עוד הוסיפה האם וטענה טענות משפטיות שונות, לפיהן לא ניתן להפריד את חלק הסנקציה מן ההסכם, ולפיכך אין לבטל ולו ביטול חלקי את ההסכם.

9.         להשלמת הרקע העובדתי אוסיף כי האב הגיש ביום 12.12.05 תביעה משלו, לקביעות הסדרי ראיה (תמ"ש 3427/02). במסגרת תביעה זו טען לניכור הורי מצד האם, והביא סימוכין מהחלטות ביהמ"ש עוד בשנת 2003 כי האם מביאה להתדרדרות ולניתוק הקשר בין האב לילדיו.

            האב הבהיר כי הוא נזקק לקביים בהליכה, עקב שש פריצות דיסק בגבו, וכי הוא מתקיים רק מהבטחת הכנסה ולטענתו בפעמים בהן הגיע לבקר את ילדיו ממרחק (כזכור הוא מתגורר במעלות), מנעה זאת האם ממנו.

            תיק זה נקבע כאמור להוכחות יחד עם תמ"ש 3427/02.

            האם הכחישה את טענות האב בתביעה זו, וכאמור טענה שהאב הוא שמבטל את הסדרי הראיה עם ילדיו.

10.        עוד ובנוסף, הוגשה גם תביעה להפחתת מזונותיהם של הקטינים ע"י אביהם (תמ"ש 3426/02). תביעה זו הוגשה רק בשנה האחרונה ובקרוב יישמע קדם המשפט שלה.

11.        הנה כי כן, סקרתי את תמצית טענות הצדדים. אוסיף שמיד עם פתיחת התביעה להסדרי הראיה מצד האב, הפניתי את הצדדים הן ליחידת הסיוע שליד ביהמ"ש והן לגורמי הרווחה, אשר באמצעותם התקיים תהליך חיובי העולה יפה מן התסקירים שהוגשו לי במהלך התקופה. להלן אסקור את ההתפתחות כפי שזו עולה ומשתקפת מן התסקירים:

סקירת התסקירים

­ 12.        כדי להבין את המורכבות האנושית בתיק זה, מן הראוי לסקור בתמצית את התסקירים שהונחו על שולחנו של ביהמ"ש, אסקור איפוא את התסקירים עפ"י סדר הגשתם.