הכרה בפגיעה בכפות ידיים עקב הקלדה וכתיבה כמחלת מקצוע

1.      1.       בפנינו תביעתו של התובע, להכרה בפגיעה בכפות ידיו, בעיקר בכף יד ימין, דלקות בגידים ושינויים ניווניים באגודל כפגיעה בעבודה, לנוכח דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי (נספח א' לכתב התביעה).

2.      2.      לגרסת התובע בתצהירו: במשך 35 שנה עבד כעיתונאי, ועבד בעיתונים שונים - מעריב לנוער, להיטון וידיעות אחרונות. עבודתו כעיתונאי הייתה כרוכה בהפעלת מאמץ של כפות שתי הידיים ובעיקר כף ידו הימנית, לרבות הפעלת אצבעות הידיים, וזאת  בכתיבה ובהקלדה במחשב במשך חמש שעות רצופות בממוצע בכל יום, 5 - 6 ימים בשבוע. לגרסת התובע, עבודתו הייתה כרוכה בפעולות חוזרות ונשנות של כתיבה, הדפסה והקלדה תוך הפעלה חד גונית חוזרת ונשנית של הידיים והאצבעות אשר ביצעו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות. מהלך העבודה כרוך בהפעלת לחץ רב על כפות הידיים ובעיקר כף יד ימין והאצבעות עקב פעולות הדפסה והקלדה, שימוש בעכבר המחשב והקלקה עליו, וביצוע פעולות נוספות של כתיבה ואחיזה בכלי כתיבה. הפעולות בוצעו על ידו בסביבה שאינה בטיחותית וללא הגנה לכפות ידיו.

3.      3.       על פי עדותו של התובע בבית הדין ובהודעתו לחוקר:

3.1.  3.1.   חלק מעבודתו היה מסוג אחר - נוכחות באירועים ומופעים, קבלת מידע בשיחות טלפון, קריאת מידע, חשיבה  (ע' 3, ש' 5 - 10; ע' 4, ש' 23; ע' 5, ש' 1 - 8).

3.2.  3.2.   התובע כותב ביד ימין. כאשר התובע מראיין, הוא כותב בכתב יד בעט. כתבות - התובע לעתים כותב בכתב יד, ולעתים  מקליד בעצמו במחשב (ע' 3, ש' 11 - 20; ע' 4 ש' 1 - 3).

3.3.  3.3.   לגרסת התובע, עבד בידיו (בכתיבה) בממוצע של חמש שעות ליום (ע' 4, ש' 17 -
 18; הודעה לחוקר, ע' 3, ש' 10).  

3.4.  3.4.   לגרסת התובע, הגיש את התביעה למוסד רק בשנת 2005, למרות שהבעיות החלו בשנת 1993, לנוכח העובדה כי הכאבים החמירו כשנתיים לפני הגשת התביעה (ע' 5, ש' 18  - 24).

3.5.  3.5.   מאז שחלה החמרה בכאבים, ניסה להפחית את העומס, בכך שפיזר את שעות ההקלדה על פרק זמן יותר ארוך והקליד פחות ברצף  (ע' 6, ש' 9 - 24; הודעה לחוקר, ע' 4, ש' 3 - 9).

4.      4.       ב"כ התובע טענה כי מתקיימת במקרה הנדון תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע (על פי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה).

5.      5.      ב"כ המוסד השאירה את עניין ההכרה בפגיעה כמחלת מקצוע לשיקול דעת בית הדין. לעניין עילת המיקרוטראומה טענה ב"כ המוסד כי התובע גם כתב בכתב יד וגם הקליד במחשב, ובתנוחות שונות - לעתים כתב כשהיד על השולחן, לעתים כתב באוויר בעת שהיה נוכח במופע. במהלך 5 השעות הנטענות התובע לא רק השתמש בידיו אלא גם שוחח בטלפון, וכן הפסיק את ההקלדה לצורך חשיבה. לפיכך, מדובר בהקלדה שהייתה לסירוגין והיו הפסקות שגדלו במהלך השנתיים האחרונות לעבודתו.

6.      6.       בהתאם לפסיקה,

...תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מיקרוטראומטית הינו קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן אליה הן ניתכות ....

יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזו.

לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה .

עב"ל (ארצי) אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם; 28.7.2002).

העולה מן האמור לעיל הוא שיש לאבחן בין רצף של פעולות (או תנועות) זהות או זהות במהותן לבין פעילות החוזרת על עצמה, המורכבת מתנועות ופעולות שונות.