הצדדים הסמיכו את בית המשפט לייתן פסק דין לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984.
1. התובעים (משפחת קובה על ילדיה ונכדיה) רכשו מהנתבעת כרטיסים להפלגת נופש במהלך חג הפסח (מיום 21/4/05 ועד ליום 25/4/05) באוניית "נסיכת החלומות". ברם לטענתם (כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר), לא "
נסיכה" ולא "
חלומות" היו מנת חלקם בהפלגה זו.
2. טענותיהם, בתמצית, הן: איחור רב ביציאה להפלגה (מספר שעות), תקלות בחדרים (דליפות מים, שירותים סתומים, מיזוג לא תקין), אי תקינות מעליות, הפעלת בריכת השחיה רק ביום האחרון להפלגה, וקיצור זמן השהייה בנמלים.
3. טענתם
העיקרית ענינה - ערב ליל הסדר שהיו אמורים לחגוג בארוחה חגיגית. ברם ארוע זה הסתיים, למרבה הצער, במרפאת הספינה לאחר שאבי המשפחה נדחף והתעלף, כתוצאה ממהומה רבתית שהשתררה במקום. הסיבה למהומה נעוצה בכמות אנשים גדולה בהרבה מכמות מקומות הישיבה בחדר האוכל (כאלף נוסעים אל מול כ-600 מקומות ישיבה).
4. עלות הנופש למשפחת קובה הסתכמה בסך של 23,413 ש"ח (דהיינו כ- 1,560 ש"ח בממוצע לאדם) - ראה נספח א' לתצהיר.
5. טענותיה
העיקריות של הנתבעת הן: העדר יריבות בינה לבין התובעים לאור היותה סוכנת (מתווכת) ולא בעלת האוניה. לכתב הגנתה צרפה הנתבעת תנאים כללים, שלטענתה חולקו לתובעים, ובהם נרשם כי הנתבעת אינה אחראית לתקלות הנובעות מאי ביצוע ו/או מביצוע לקוי של שירות במהלך ההפלגה.
בנוסף היא טוענת, בין היתר, את הטענות הבאות: העיכוב שחל ביציאה לא היה בשליטתה ונבע מאיחור בהגעת האוניה לחיפה, מכל מקום בגין עיכוב זה פוצו הנוסעים בהארכת ההפלגה ביום שלם נוסף, בקבלת שתיה חינם לכל אורך ההפלגה, ובקבלת סיורי החוף בחינם. באשר לערב ליל הסדר נטען כי המהומה בחדר האוכל נגרמה בשל התנהגות הנוסעים-דבר שאינו יכול להיות בשליטת הנתבעת.
6.
דיון:
ראשית, אני סבורה כי יש לדחות טענת הנתבעת באשר להעדר יריבות בינה לבין התובעים - מי שמשווק חבילת נופש ללקוח ומבטיח לו "
נסיכה" ו"
חלומות" צריך לשאת באחריות אם וכאשר ההבטחות אינן מתגשמות, ככל שמדובר בארועים שניתן וצריך היה לצפותם.
על סוכן שמשווק ללקוח כרטיס להפלגה מוטלת החובה לבדוק כי האוניה אותה הוא משווק ללקוח כשירה להפלגה וכי היא יכולה לעמוד במכלול ההבטחות שאותן הוא מבטיח בעת רכישת הכרטיס. מסכימה אני עם ב"כ הנתבעות שאין להטיל על הסוכנות אחריות בגין
כל
המחדלים הנטענים.
בהקשר זה אוסיף עוד כי אין לקבל טענת הנתבעת לראות בתנאים הכללים שצורפו לכתב ההגנה, חוזה מחייב בינה לבין התובעים. לא הוכח בפני שתנאים אלו הועברו לעיון התובעים בטרם רכשו את כרטיסי הנופש ו/או כי התובעים חתמו ונתנו הסכמתם לתוכנם.
7. מהאמור בתצהיר שהוגש (ע"י שניים מהתובעים) התרשמתי שאין מדובר בעוד תביעה שנועדה לכסות את הוצאות הנסיעה ולהבטיח כספים לצורך הזמנת הטיול הבא, אלא בעוגמת נפש אמיתית שנגרמה למשפחה בעיקר על רקע אירוע
ערב
ליל
הסדר
. גם הנתבעת אישרה בכתב הגנתה את המהומה שנגרמה בחדר האוכל, ברם טענה, כאמור, שאין להטיל עליה אחריות בגין התנהגות הנוסעים.
איני מקבלת טענה זו: כאשר מבטיחים לנוסעים ארוחת חג חגיגית בערב ליל הסדר, יש לקחת בחשבון את מספר הנוסעים אל מול כמות השולחנות בחדר האוכל. ניתן וצריך היה לצפות כי תגרם מהומה, כפי שהתרחשה, גם אם נעשה תכנון של אכילה בשתי משמרות (כפי שככל הנראה נעשה) ויש להטיל בגין כך אחריות גם על סוכן הנסיעות, שיכול וצריך היה לברר כיצד מתכוון צוות האוניה לעמוד בהבטחת
ארוחת
חג
חגיגית
ומכובדת
לכל
נוסע
, מבלי שתיווצר מהומה (כאשר ידוע מראש חוסר התאמה מוחלט בין מספר המפליגים למספר מקומות הישיבה).
8. באשר לטענות התובעים בנוגע
לחדרים: לא הוצגו ראיות לתמוך בטענות אלו, על אף שניתן היה לעשות כן בנקל (צילומים) ועל כן איני מקבלת אותן.
9. באשר לטענה בדבר
האיחור ביציאה להפלגה: אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה הדבר לא היה בשליטתה. מכל מקום אני סבורה שיש לתת משקל ראוי לפיצוי שקיבלו כל הנוסעים, ובכלל זה התובעים, בגין האיחור: שתיה חינם לאורך ההפלגה כולה, סיורים ללא תשלום בנמלים והארכת זמן ההפלגה במספר שעות (אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשתיה ולהארכת זמן ההפלגה).
10. בענין
בריכת
השחיה: הנתבעת לא הציגה ראיה כלשהי לתמוך בטענתה לפיה הפעלת הבריכה לא אושרה ע"י קב"ט האוניה (לאור תנאי מזג האויר) ויש לזקוף דבר זה לחובתה.
11. לסיכום האמור לעיל, ולאור הסכמת הצדדים לפסוק בתביעה על דרך הפשרה, אני סבורה שראוי לפסוק לתובעים פיצוי בסך 7,600 ש"ח (400 ש"ח לכל התובעים 2-14, ו-2,000 ש"ח לתובע מס' 1). בקביעת הסכום לתובעים 2-14 לקחתי בחשבון את העובדה שבין התובעים יש גם ילדים קטנים (שלא צויין גילם), ושספק אם ניתן לקבוע כי חוו עוגמת נפש, על אף קבלת חלק מהטענות לעיל.
על הסכום שנפסק יתווספו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ.