לא ניתן להימנע מאיחורים פה ושם בטיסות שכר ואף סדירות

התובעת קנתה אצל הנתבעת כרטיסי טיסת שכר לטורקיה ובחזרה.

הטיסה בחזרה נתאחרה מאד ובסופו של דבר אחרה התובעת את כניסתו של ערב שני של פסח בשובה ארצה.

בכתב תביעתה תארה התובעת את ההודעות שהיו בידיה לגבי מועדי הטיסה אולם לדעת ביהמ"ש, אין באלה כדי להביא להכרעת דין נכונה.

כתב ההגנה של הנתבעת מונה בפרטים רבים ומדויקים את ההוראות הרלוונטיות של חוק התובלה האווירית, תש"מ - 1980, של אמנת ורשה המסדירה את כל הנוגע לתעופה בינלאומית בין המדינות החתומות עליה וביניהן ישראל וכן הפנתה הנתבעת את ביהמ"ש לאישור הזמנת שרותי תיירות שהנתבעת קיבלה בקשר לכניסתה נשוא תובענה זו.

בהזמנה נאמר במפורש, שמדובר בטיסות שכר שהן באחריותן הבלעדית של חברות התעופה. כמו כן נאמר במפורש במסמכים שהתובעת קיבלה, שאין לנתבעת כל שליטה וכל אחריות לגבי מועדי טיסותיהן של חברות השכר.

עוד הפנתה הנתבעת את ביהמ"ש לפסק דין א. 8664/01 מבימ"ש השלום בירושלים, שם נפסק לטובתו של תובע נגד חברת תעופה שלא עמדה בלוח זמנים.

היא הנותנת: כדי לשכנע את ביהמ"ש שהנתבעת בענייננו חייבת לפצות את התובעת, על זו האחרונה להוכיח, שהנתבעת קיבלה על עצמה אחריות משפטית לפצות תובעים

שמקרה כמו של התובעת חל עליהם או שעל התובעת היה לשכנע את ביהמ"ש, שהנתבעת התרשלה במידה כזו שחלה עליה חובת הפיצוי.

התובעת לא עמדה בנטל זה. לאמיתו של דבר, היא אף הודתה בבית משפט שידוע לה שחברת שכר אינן עומדות בלוח זמנים ולמעשה מיקדה את טענתה בכך ש"איחור של עשר שעות אינו סביר".

בימ"ש זה בדעה, שטענה זו אינה עומדת במבחן הסבירות. אין בכל המסמכים המשפטיים, אמנות, חוקים או פסקי דין, התייחסות למספר שעות האיחור. לאמיתו של דבר, פוטרים כל אלה את ספקי השרותים או סוכני הנסיעות מכל אחריות ובמידה רבה של הגיון: בעולם של היום, כאשר רבבות טיסות נערכות בו זמנית בעולם כולו, לא יתכן להימנע מאיחורים פה ושם, ולעיתים אלה אף פוקדים טיסות סדירות של חברות תעופה.

יש איחורים סבירים, יש שאינם סבירים ויש הנובעים מסיבות שאין לאדם שליטה עליהן. לעומת זאת, כל אימת שחברת תעופה, או ספק, או סוכן נסיעות, מתרשל בהתחייבויותיו כלפי לקוח, ואינו עומד במבחן הצפיות הסביר שנקבע בפסיקה, זכאי הלקוח לפיצוי.

בעניינינו לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה והשכנוע. היא לא הוכיחה כל רשלנות מצד הנתבעת שגרמה לאיחורה של התובעת להגיע בערב החג השני לביתה בישראל.

דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם לנתבעת 500 ש"ח הוצאות משפט.

סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 2.5.07, ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום כ"ב באב, תשס"ז (6 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.