אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועד תחילת מרוץ הריבית על היטל השבחה

מועד תחילת מרוץ הריבית על היטל השבחה

תאריך פרסום : 07/08/2007 | גרסת הדפסה

ע"א
בית משפט השלום ראשון לציון
154-06
30/07/2007
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
1. ד"ר גרינשטיין ראובן
2. רוסוף פיליפ
3. רוסוף גיל
4. רוסוף הווארד

עו"ד רותם חיימוביץ-כהן
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון ולבניה נתניה
עו"ד שולה רגב
פסק-דין

א. כללי

1. ערעור היטל השבחה. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת רק בשאלה מתי מתחיל מרוץ הריבית על היטל השבחה: האם ממועד חתימת הסכם המכר של המקרקעין (כשיטת המשיבה), או ממועד דרישת התשלום הסופית והמחייבת, שהוא 30/7/06 (כטענת המערערים). יודגש כי אין מחלוקת על החבות בהפרשי הצמדה, אלא על הריבית בלבד. לחלופין עותרים המערערים לכך שהריבית תחול רק בגין התקופה שמיום קבלת שומת הועדה על-ידם יחד עם דרישת תשלום (30/3/06). לחילופי-חליפין עותרים המערערים לכך שבית המשפט יפחית את הריבית.

ב. העובדות והמועדים הרלבנטיים

2. להלן תפורטנה העובדות הצריכות לעניין, שאינן שנויות במחלוקת:

המערערים חתמו על חוזה למכירת זכויותיהם בנכס מקרקעין שבתחום שיפוטה של הועדה המשיבה ביום 9/8/04.

ביום 17/5/05 הוגשה בקשה לקבלת אישור לרישום דבר המכר בלשכת רישום המקרקעין (אישור לפיו אין חוב בגין היטל השבחה בקשר למקרקעין).

התאריך הקובע לעניין היטל ההשבחה הוא 24/5/02.

ביום 16/3/06 נערכה שומת היטל השבחה מטעם הועדה המשיבה, ודרישת התשלום היא מיום 30/3/06. הדרישה כללה את סכום ההיטל לפי השומה מטעם הועדה בתוספת הפרשי הצמדה מיום חתימת חוזה המכר ועד ליום 14/3/06.

ביום 30/4/06 הגישו המערערים שומה נגדית. ביום 25/5/06 נערכה שומה מוסכמת, אך סכומה הובא לידיעת המערערים רק ביום 30/7/06.

בסביבות יום 1/8/06 התקבלה אצל המערערים דרישת תשלום. בדרישת התשלום נכללה קרן ההיטל ליום 24/6/02 כפי שנקבעה בשומה המוסכמת, ואליה התווספו שניים אלה: הפרשי הצמדה מיום 24/5/02 ועד ליום 9/8/04 (שהוא כזכור תאריך חוזה המכר); ולתקופה שמיום 9/8/04 ועד 1/8/06 כללה הדרישה הפרשי הצמדה ובנוסף גם ריבית צמודה בשיעור שנתי של 9% (המצטברת לקרן אחת לשנה). המדובר בהחלת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן "חוק ההצמדה"), הקובע את שיעור הריבית הנ"ל, במצטבר להפרשי הצמדה של הקרן והריבית, על "תשלומי פיגורים". סכום הריבית בלבד לתקופה שמיום 9/8/04 ועד 1/8/06 עמד על 1,103,074 ש"ח בקירוב, בתוספת 41,584 ש"ח של הפרשי הצמדה על הריבית הנ"ל. שני הסכומים הללו הם סלע המחלוקת בערעור זה.

ג. המסגרת הנורמטיבית: הוראות החיקוקים הצריכים לעניין

3. שני דברי חקיקה ראשית חלים על נושא השערוך של היטל השבחה: התוספת שלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן "התוספת השלישית"); וחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן "חוק ההצמדה").

4. השאלה הראשונה שיש לבחון היא מהו המועד שנועד לתשלום ההיטל. לפי סעיף 7 לתוספת השלישית, מועד התשלום של היטל השבחה הוא מועד "המימוש". אין חולק כי בענייננו הכוונה היא למועד חתימת חוזה המכר של המקרקעין, היינו 9/8/04. לפי סעיף 9 לתוספת השלישית יתווספו להיטל הפרשי הצמדה, כאשר לענייננו רלבנטית ההתייחסות בסעיף האמור לתקופה שמיום "תחילת התכנית" (המשביחה; בענייננו מדובר על 24/5/02) ועד למועד לתשלום ההיטל, שהוא כאמור לעיל יום עריכת חוזה המכר במקרה שלנו. אכן, אין חולק על חובתם של המערערים לשלם הפרשי הצמדה על ההיטל בגין התקופה שמיום 24/5/02 ועד 9/8/04.

5. השאלה הבאה היא מהן הוראות החוק לגבי התקופה שמיום "המימוש" ואילך. לפי סעיף 15 לתוספת השלישית, יחול חוק ההצמדה על תשלום היטל השבחה. חוק ההצמדה מגדיר בסעיף 1 שלו "תשלומי פיגורים" כתשלומי ריבית צמודה (בשיעור העומד כיום על 0.75% לחודש, שהם 9% לשנה) "ממועד החיוב בתשלום החובה עד ליום שילומו", בהוספה (או הפחתה, לפי המקרה) של הפרשי הצמדה. לפי סעיף 2(א) לחוק ההצמדה, תשלום חובה שלא ישולם תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו ישולם בתוספת "תשלומי פיגורים". לפי פשוטו של הכתוב כאשר קוראים אותו יחד עם הוראות סעיפים 7 ו-15 לתוספת השלישית שהובאו לעיל, נושא היטל ההשבחה, אם לא שולם עד 9/9/04 (שלושים יום לאחר מועד המימוש שהוא גם המועד לתשלום ההיטל), "תשלומי פיגורים" מיום 9/8/04.

6. לפי סעיף 16 לתוספת השלישית, כאשר נדחה ערעור על חיוב בהיטל, כולו או מקצתו, רשאי בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להפחית את תשלומי הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי חוק ההצמדה. אגב: סעיף 17 לתוספת השלישית קובע כי החזר של היטל השבחה בעקבות קבלת ערעור יבוצע בתוספת "תשלומי פיגורים".

ד. דיון

7. עמדת הוועדה נתמכת בלשון הוראות הסעיפים 7 ו-15 לתוספת השלישית יחד עם סעיפים 1 ו-2(א) לחוק ההצמדה. לכאורה, בכך מסתיים הדיון בכפוף להוראות סעיף 15 לתוספת השלישית המקנה לבית המשפט שיקול דעת להפחית את הריבית. ניתן אף לטעון שסעיף 15 לתוספת כלל אינו חל בענייננו, שכן הוא מתייחס רק למצב בו נדחה ערעור היטל השבחה (כולו או מקצתו), בעוד בענייננו על החיוב בהיטל ועל גובה ההיטל כלל לא הוגש ערעור: עצם החבות בהיטל לא היתה שנויה במחלוקת, ואילו שיעור ההיטל נקבע בשומה מוסכמת. נראה אם כן כי לשונם של החיקוקים הנוגעים לענייננו תומכת בעמדת הועדה המשיבה ואינה מותירה למערערים כל סיכוי. כך על פני הדברים, אלא שמלאכת הפרשנות אינה מסתיימת במילות החוק כפשוטן. זוהי אך נקודת המוצא של הפרשנות. לא פרשנות מילונית ומילולית היא הקובעת את התוצאה, אלא פרשנות תכליתית המתחקה אחר הכוונה שיש לייחס למחוקק.

8. טענתם העיקרית של המערערים היא כי יש לפרש את סעיפי החוק הנוגעים בדבר כך, שלא יטילו על הנישום חבות בריבית הקבועה בחוק ההצמדה, שהיא לטענתם ריבית עונשית מובהקת, אלא רק לגבי התקופה שמיום בו ידעו את סכום ההיטל שהם נדרשים לשלם ונמנעו מלעשות כן. עד אז אין לדבר על "פיגורים", ומקל וחומר שאין להטיל עליהם ריבית ששיעורה גבוה ביותר (9% לשנה, כשהריבית צמודה ובנוסף להצמדת הקרן), ועולה במידה רבה על שיעור הריבית המוטלת על חיובים אחרים שלא נפרעו במועדם ואף על חובות פסוקים שלא נפרעו במועדם. שני הצדדים מאזכרים בסיכומיהם את הלכת נווה בניין (ע"א 1321/02 נווה בניין ופיתוח בע"מ נגד הועדה לבניה למגורים ולתעשייה מחוז המרכז, פ"ד נ"ז (4) 119; להלן ולעיל "הלכת נווה בניין"; יוזכר כי עתירה לדיון נוסף נדחתה). המשיבה מזכירה - ועל כך אין חולק  - כי זהו פסק הדין בו נקבע כי מועד המימוש במקרה של מכירה הוא מועד חוזה המכר ולא מועד רישום המכר בלשכת רישום המקרקעין. המערערים טוענים כי בהלכת נווה בניין אמנם נקבע כי מועד המימוש הוא מועד חוזה המכר, אך אין בהלכת נווה בניין כדי להשיב לשאלה האם חלה ריבית פיגורים לפי חוק ההצמדה על התקופה בה לא ידע הנישום על דבר קיומו ושיעורו של חוב ההיטל ואין בה דיון בהשלכות של מועד התגבשות החיוב בהיטל (סעיף 64 לסיכומי המערערים). בסעיף 13 לפסק הדין בעניין נווה בניין נאמר כי הנתונים הדרושים לחישוב ההיטל מצויים בידי הועדה, ועוד נקבע שם (בסיפא של סעיף 13 לפסק הדין): "הנתון היחיד עליו לומדת הרשות במקרה של מימוש בדרך של התקשרות הוא מועד ההתקשרות, ובעניין זה הסנקציה המוטלת על החייב בהיטל, היה ולא יעמוד במועד התשלום החל, היא הפעלת מנגנון הריבית וההצמדה הקבוע בסעיף 15 לתוספת השלישית, במקום מנגנון ההצמדה המתון, הקבוע בסעיף 9 לתוספת. ההנחה היא כי, החייב יש לו אינטרס שלא להפעיל את המנגנון שבסעיף 15 לתוספת, ועל כן יפעל לביצוע התשלום במועדו" (פסק-דינה של כב' השופטת חיות, אליו הצטרפו בהסכמה כב' הנשיא דאז ברק וכב' השופט ריבלין). האם דברים אלה של בית המשפט העליון סותמים את הגולל על הטענה של המערערים כי פרשנות תכליתית של החוק תומכת בעמדתם? לדעתי התשובה היא כי הערת בית המשפט העליון שהובאה לעיל היא בגדר אמרת-אגב בלבד, ואין לראותה כהלכה פסוקה מחייבת המכריעה בצורה מלאה וישירה בשאלה נשוא דיוננו. כפי שנראה בהמשך, ניתן ולטעמי גם ראוי למצוא יישום מידתי של הערה זו גם מבלי שהדבר יצריך אימוץ גישת הועדה במלואה.

ה. עיוותים הנגרמים כתוצאה מגישת המשיבה

9. ללא ספק, תכליתו של חוק ההצמדה (אליו מפנה התוספת השלישית לגבי התקופה שמיום "המימוש", שהוא המועד לתשלום ההיטל) היא להקל על הגרעונות הנגרמים לרשויות המקומיות כתוצאה מאיחורים בביצוע תשלומי חובה. הכוונה היתה ליצור תמריץ שלילי מפני איחור בתשלום, על יד הטלת ריבית גבוהה מעבר להצמדה. זוהי ריבית עונשית מובהקת (וראה ת. אז. (מחוזי ת"א) 2983/00 אילן ואח' נגד הועדה המקומית ראשון לציון). לטעמי, תכלית זו אינה יכולה להיות רלבנטית לגבי מוכר מקרקעין, שמטבע הדברים אינו יכול לדעת במועד עריכת החוזה מהו סכום היטל ההשבחה שבו יחוב (הכל - בהעדר לוח שומה) ואף אין בידו כל שליטה או השפעה על עיקר התקופה שמיום שהודיע לועדה על המימוש ועד לקביעה הסופית של סכום ההיטל. פרשנות מילולית של החוק המביאה לתוצאה הנטענת על-ידי הועדה, יוצרת מלכוד ודאי לנישומים. גם אם יפנה המוכר מייד לאחר המכירה לועדה כדי לברר מהו סכום ההיטל, צפוי לחלוף פרק זמן לא מבוטל מאז הפנייה ועד לקבלת תשובה (ודרישת תשלום). זאת מכיוון שהועדות עצמן אינן עורכות על-פי רוב שומות של ההשבחה עם קרות האירוע המשביח (בענייננו - כניסתה לתוקף של התכנית המשביחה) אלא רק עם קבלת פנייה מבעל מקרקעין המודיע על מימוש. הנה כי כן, דרך עבודת הועדות עצמן הופכת כל מוכר למי ש"מפגר" בתשלום ההיטל בתקופה שמרגע פנייתו לועדה ועד לקבלת דרישת התשלום. המקרה שבפנינו יוכיח: חלפו כעשרה חודשים(!) מיום שהמערערים הודיעו לועדה על המכר ועד שקיבלו דרישה לתשלום. הייתכן לומר שהמוכר מפגר בתשלום ההיטל במשך התקופה שמיום פנייתו לועדה ועד שהועדה השלימה את עריכת השומה ושלחה דרישת תשלום על פיה, ולכן יש להטיל עליו סנקציה בדמות ריבית בעלת אופי עונשי מובהק בגין תקופה זו? תשובה חיובית תהיה בגדר אבסורד. גישת הועדה לפיה המוכר "מפגר" בתשלום מרגע חוזה המכר יוצרת גם תמריץ לועדות לא להזדרז, ואף להשתהות, בהכנת השומה ובהגשת דרישת תשלום למוכר; שהרי בגין פרק הזמן שנדרש לועדה (ולשמאי מטעמה) להכין את השומה תקבל הועדה ריבית גבוהה שאין לה מקבילה (פרט לריביות מכח הסכם, כגון ריבית בנקאית). גם התקופה שמרגע משלוח דרישת התשלום והשומה מטעם הועדה ואילך יוצרת קושי דומה, במקרים בהם נישום חולק על השומה מטעם הועדה. במקרים אלה עליו לערוך שומה נגדית, ואח"כ ללכת במסלול של שומה מוסכמת ובהעדרה - לפנות לשמאי מכריע, ולהמתין לשומה החדשה (המוסכמת או המכרעת). שוב בפנינו תקופה העלולה להיות לא קצרה, שלנישום עצמו אין למעשה שליטה על התמשכותה (כל עוד הוא עומד בלוח הזמנים הקבוע בתוספת השלישית להגשת שומה נגדית). לפי פרשנות הועדה, גם בגין תקופה זו יוטל עליו חיוב ב"תשלומי פיגורים", כלומר ריבית צמודה בשיעור של 9% לשנה בנוסף להפרשי הצמדה. יודגש כי על תקופה זו גם לא חלה הוראת סעיף 16 לתוספת השלישית המסמיכה את בית המשפט להפחית את הריבית, אלא אם הוגש אחר-כך ערעור (ונדחה). האם זו תוצאה סבירה שניתן לייחס למחוקק כוונה להשיג? לדעתי התשובה שלילית. תשובה חיובית פירושה שמרגע שהנישום בחר לחלוק על השומה שקיבל, אפילו אם בסופו של יום מתברר שצדק ושהשומה היתה גבוהה יתר על המידה, אינו יכול שלא להפסיד לפחות חלקית גם לגבי הסכום שאינו מגיע לועדה. זאת משום שלסכום ההיטל הסופי מצטרפת ריבית ריאלית גבוהה במיוחד המחושבת מיום חוזה המכר, אף שהעיכוב בתשלום לגבי התקופה שמיום קבלת הדרישה נבע מחילוקי דעות אמיתיים כאשר שהנישום סבר, ובדיעבד מתברר שצדק בכך, כי הוא נדרש לשלם סכום מופרז. כדי להמחיש את האבסורד, נתאר לעצמנו מצב בו הנישום חולק על השומה ומצליח, לאחר תהליך שנמשך חצי שנה, להפחית חמישה אחוזים מההיטל (מבלי להגיש ערעור). למרות זאת ישלם בסופו של דבר את הסכום שנדרש ממנו בתחילה (צמוד), שהרי במשך אותה חצי שנה צבר ההיטל כפי שנקבע בסופו של דבר ריבית של 4.5% (מחצית מהשיעור השנתי של 9%). מה הועיל, אם כן, הנישום כאשר הפחית את ההיטל בחמישה אחוזים? חצי אחוז בלבד. אם התהליך שהביא להפחתת ההיטל בחמישה אחוזים התמשך מעט יותר, וחלפו 8 חודשים עד להשלמתו, ישלם כבר ריבית של 6% (בנוסף להפרשי ההצמדה) על ההיטל כפי שנקבע (שני שלישים משיעור הריבית השנתי), כלומר - ישלם סכום ריאלי גבוה מזה שעליו חלק בצדק! המחשה נוספת לאבסורד שנוצר כל עוד אנו נצמדים ללשון החוק כפשוטה הוא כי הואיל וסעיף 16 לתוספת השלישית חל רק על מצב בו הוגש ערעור, הרי הדרך היחידה לנסות ולהפחית את הריבית הריאלית כאשר נישום אינו מסכים לשומת הועדה היא להימנע משומה מוסכמת בכל מקרה. זאת משום שאחרי שומה מוסכמת לא יוגש ערעור, ואילו אחרי שומה מכרעת ניתן להגיש ערעור. גם זו תוצאה בלתי רצויה המעודדת התדיינויות סרק ונותנת תמריץ שלילי למי שמגיעים להסכמות טרם נקיטת הליכים. איני סבור שנכון לייחס למחוקק כוונה להביא לתוצאות מעין אלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ