הטלת סנקציה חלקית "לפנים משורת הדין"

מונחת בפני בקשה לביטול הפסיקתא שנחתמה בתיק דנן ולמתן פס"ד אחר תחתיה. השאלה  המרכזית המונחת לפיתחו של ביהמ"ש היא האם יש לאכוף את הסנקציה שנקבעה בין הצדדים, בהסכם גישור שהופר, ככתבה וכלשונה או שניתן לנהוג לפנים משורת הדין ולהפחית הסנקציה באופן דרסטי.

רקע

בתאריך ה-31/7/05 הגישה התובעת, חב' סלקום ישראל בע"מ תביעה על סך 43,693 ש"ח נגד חברת פוטו ספורט (1982) בע"מ, ורצברג רפאל (להלן: "המבקש"), ורצברג משה, ורצברג מנחם וורצברג מלכה.

עיקר העילה כנגד הנתבעת 1 היא עילה חוזית וכנגד יתר הנתבעים (בעלי המניות ומנהלים בנתבעת 1) עילות מתחום דיני הנזיקין ודיני התאגידים (הרמת מסך, תרמית וכד') .

בתאריך ה-27/11/05  הודיעו המבקש והתובעת כי נחתם הסדר גישור  אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בהסדר הגישור נקבע, בין היתר,  כי:

1.      הנתבעים ורצברג רפאל וורצברג משה ישלמו לתובעת סך של 18,000 ש"ח ב-10 תשלומים שווים ורצופים.

2.      אי עמידה בתנאי ההסכם תעמיד את מלוא סכום התביעה לפירעון מיידי.

בתאריך ה- 15/8/06 הודיעה התובעת כי הנתבעים דנן לא עמדו בהסדר הגישור וביקשה שתינתן פסיקתא בהתאם לאמור לעיל.

בתאריך ה- 26/10/06, מאחר ולא נתקבלה תגובת הנתבעים לבקשה, נחתמה הפסיקתא המבוקשת ונפתח תיק הוצל"פ.

בתאריך ה- 4/12/06 הוגשה בקשה לביטול הפסיקתא. הבקשה נוסחה ע"י
המבקש שלא היה מיוצג  ולקתה בחסר. בהמשך, לאחר שמצא המבקש ייצוג ראוי תוקנה הבקשה ובתאריך 29.4.2007 התקיים דיון בפני.

ב"כ המבקש העלתה מספר טענות:

ראשית, המבקש לא ידע כי ששלושת השיקים חוללו. למעשה,  השיקים לתשלום החוב עפ"י ההסדר  נמשכו על שם אחיו משה. בימים בהם עבדו המבקש ואחיו יחדיו יכל המבקש לברר את מצב ההסדר ולעקוב אחר התשלומים. אולם, לאחר זמן מה הסתכסך עם אחיו ולא ידע ואף לא  יכול היה לדעת כי  השיקים  האחרונים חוללו. לטענתו, הבקשה לפסיקתא לא הגיעה לידיו ולא ידע על קיומה עד לפתיחת תיק ההוצל"פ. בנוסף, טען כי  7 תשלומים נפרעו במלואם בזמן וללא כל טענה, ויהיה זה אבסורד להעמיד את מלוא סכום התביעה לפירעון מיידי  לאחר שנותר סך נמוך יחסית לסיום ההסדר. למעשה לו התובעת הייתה יוצרת קשר עם הנתבע, ומעדכנת אותו כי השיקים חזרו  כל הבקשה  למתן פסיקתא הייתה מתייתרת.

כמו-כן טענה ב"כ המבקש המלומדת, כי  המכשירים הוחזרו ועפ"י ההסכם יש לקזז  את עלותם מסכום הפשרה שסוכם עליו.

בנסיבות אלו, ב"כ המבקש טוענת כי יש לפעול לפנים משורת הדין ולהשית על המבקש סנקציה מינימאלית ולא להקפיד על קיום הסנקציה על פי הסכם הגישור שקיבל תוקף של פסק דין.

התובעת, ע"י ב"כ המלומד, טענה מאידך לחיוב המבקש לפי הסנקציה האמורה ולכל הפחות לחייבו בזמן האוויר שלא שולם ויתרת תשלומים על המכשירים הסלולאריים.

בקשר למכשירים טען כי נוסח ההסכם ברור והחזרת המכשירים הוא חיוב נוסף ולא חיוב שניתן לקיזוז מול  הסכום עליו סוכם .

דיון:

ראשית, עמדתו של ב"כ התובעת בכל הנוגע למכשירים, מקובלת עלי. החזרת המכשירים היא חבות נוספת על החיוב הכספי עפ"י ההסדר ולא חבות מקבילה כטענת ב"כ הנתבע.