הכרעת דין בתיק ת.פ. 1005/05

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסם מסוכן, עבירה לפי ס' 13 ו-19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 5.5.05 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, מכר הנאשם, יחד עם משה דוידוב ומרדכי סייג, לסוכן המשטרתי "אברהים" 1055 כדורי סם מסוכן מסוג  MDMA ("אקסטזי"), ללא היתר כדין.

אין חולק כי במועד הנטען אכן התבצעה עסקת סמים במסגרתה מכר דוידוב לאברהים 1,016 כדורי אקסטזי, והמחלוקת היחידה הטעונה הכרעה היא האם נטל הנאשם חלק באותה עסקה, אם לאו.

הנאשם טוען כי לא נטל כל חלק שהוא בעסקת הסם ולא היה נוכח כלל במקום ביצוע העסקה. לאחר ששקלתי את כלל הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח, במידת הוודאות הדרושה במשפט פלילי, כי הנאשם נטל חלק בביצוע העבירה, ולפיכך יש לזכותו מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

2. את זיהויו של הנאשם כמי שהשתתף במכירת הסם לסוכן המשטרתי סומכת המאשימה על עדותם של שניים: עדותו של הסוכן המשטרתי המכונה אברהים, ועדותו של השוטר מיחידת העיקוב אשר כונה, מטעמי חיסיון, 598 (ואשר יקרא להלן: " העוקב").

על פי עדותו של אברהים, נתבקש ע"י מפעילו, ליצור קשר עם משה דוידוב. אברהים התקשר לדוידוב יום יומיים לפני מועד העסקה, הזדהה כתושב שטחים, וקבע עמו מפגש ליום 5.5.05. בשיחה טלפונית מיום העסקה, ביקש דוידוב לדחות את שעת המפגש בשעתיים-שלוש. בשיחה נוספת משעה 13:45, מסר דוידוב לאברהים להגיע למקום מפגש בו נפגשו כבר בעבר, בגן ציבורי ברחוב בן יקר בנווה יעקב. על פי סיכום מוקדם היה דוידוב אמור למכור לסוכן 1,000 כדורי אקסטזי תמורת 16,000 ש"ח. אברהים הגיע למקום המפגש באמצעות מונית, ומצא במקום את דוידוב ואדם נוסף שאינו מוכר לו, אשר הוצג בפניו כמוטי. דוידוב אמר לאברהים כי יש עיכוב של כרבע שעה וביקשו להמתין. לאחר זמן מה, הגיע למקום בחור קירח (אשר זוהה ע"י אברהים כנאשם), דוידוב ומוטי פנו לעברו, ולאחר מספר דקות התקרבו השלושה לכיוונו של אברהים. אברהים ביקש מהשלושה לעצור ואמר למשה לא להביא עמו אנשים נוספים. הקירח חזר על עקבותיו, ודוידוב ומוטי אשר ניסו להרגיע את אברהים, אמרו לו כי אין לו סיבה לחשוש, כי מדובר בחבר, וכי העניין מתעכב בכמה דקות. הבחור הקירח נעלם ולאחר מספר דקות חזר כשבידו חבילה אותה ניקה באמצעות חולצתו. דוידוב ומוטי הלכו לקראתו, דוידוב קיבל לידיו את החבילה והקירח שוב נעלם. דוידוב מסר לו את כדורי הסם, אברהים שילם לו סך 16,000 ש"ח והלך לדרכו.

את הבחור הקירח תיאר הסוכן בעדותו בבית המשפט כבעל גובה של 1.75- 1.80 מ', ומרכיב משקפי שמש.

ביום 15.5.05, כעשרה ימים לאחר ביצוע עסקת הסם, נערך לאברהים מסדר זיהוי תמונות. החוקר חיים רחמים העיד על דרך ביצוע מסדר הזיהוי. לפי עדותו, נערכו לסוכן מסדרי תמונות לזיהויים של שלושה חשודים: משה דוידוב, מוטי סייג והנאשם. במסדר שנועד לזיהויו של הנאשם, הוצבו על מסך המחשב, לצד תמונתו של הנאשם, שבע תמונות נוספות אשר נבחרו כולן ע"י מחלק זיהוי. דף התמונות הודפס בשחור-לבן והוצג לאברהים. אברהים הצביע על תמונתו של הנאשם, תמונה מס' 6, והוסיף ואמר: "בעסקה היו משה מוטי ועוד בחור קרח. זה הקרח שעליו דברתי בעדות שלי" (ראה דו"ח מסדר זיהוי ת/3).

לפי עדותו של רחמים, נערך מסדר הזיהוי  10 ימים לאחר האירוע בשל בעיות טכניות שלא פורטו.

3. על פי עדותו של העוקב ביצע, ביום 5.5.05, מעקב בשכונת נווה יעקב. מושא העיקוב היה אותו משה דוידוב אשר ביצע את עסקת הסם. בעקבות המעקב, ערך העוקב את דו"ח המעקב נ/1. על פי הדו"ח הקצר, אשר נערך ביום 8.5.05, החל המעקב בשעה 12:00. בשעה 14:22 ראה העוקב רכב שמספרו 5820217 מסוג פג'ו בצבע ירוק ברחוב הרב פרדס-פינת אדמונד פלג, כשבתוכו יושבים מוטי אילוז והנאשם. בשעה 14:45 הופסק העיקוב.

לטענת המאשימה, המקום בו נראה הרכב סמוך מאוד לגן הציבורי שברח' בן יקר בו בוצעה עסקת הסם. מעדותו של אברהים, יחד עם עדות העוקב המורה על נוכחותו של הנאשם בזירת העבירה, מבקשת המאשימה להסיק כי הנאשם הוא אותו בחור קירח שנטל חלק בעסקת הסם.

4. הנאשם מכחיש מכל וכל נטילת חלק כלשהו בעסקת הסם.

בהודעתו במשטרה מיום 1.9.05 סירב לענות על חלק מן השאלות, והוסיף כי יגיב רק בנוכחות עורך דין. הנאשם טען כי אינו מכיר את משה דוידוב, והודה כי הוא מכיר את מוטי אילוז שכינויו "טוקה", עמו עבד בעבר. בהודעתו השניה, שנגבתה ביום 4.9.05, השיב על מרבית השאלות תשובה אחידה לפיה בעצת עורך דינו הוא שומר על זכות השתיקה (ר' ת/1 - ת/2).

בעדותו בבית המשפט הודה כי הוא מכיר את מוטי סייג ומוטי אילוז, וכי עבד בעבר בשרותו של אילוז,  במסחר בצעצועים ומכירת סטוקים שונים. כן הודה כי הוא מכיר את דוידוב אולם רק בכינויו "סבתא". הנאשם העיד כי במועד הרלבנטי לכתב האישום התגורר בבית אביו ברחוב אדמונד פלג, אולם אין ביכולתו לזכור אם חצי שנה קודם למתן עדותו ישב ברכבו של מוטי אילוז.

גם מהיכרותו של הנאשם את הנפשות הפועלות בעסקת הסם, מבקשת המאשימה ללמוד על מעורבותו בעסקה.

5. עדותו של הסוכן, הן כשלעצמה, והן בהשוואה להודעה שמסר, הייתה בעייתית, בלשון המעטה. בעדותו בביהמ"ש טען הסוכן כי נפגש עם דוידוב בפעם הראשונה יום או יומיים לפני מועד העסקה, על מנת להתרשם ממנו ולסכם עמו מחירים. הסוכן הוסיף ותיאר כיצד נקבע עמו מועד ביצוע העסקה וזה נדחה, על פי בקשת דוידוב, ליום המחרת. עוד סיפר כי מסר לדוידוב כי בשל כך נאלץ להישאר ללון בירושלים, אף שהוא תושב שטחים.

אלא שרק רמזים מכל אלה נרשמו בהודעתו נ/3.

משנדרש אברהים בחקירתו ליתן הסבר מדוע הדברים לא נרשמו בהודעתו, טען כי הדברים חסויים, ואין הוא יכול לפרטם. העד הגדיל וטען כי נדרש ע"י מפעילו לספר רק על חלק מן הדברים, כמצוטט להלן:

"ש. למה לא סיפרת בהודעה במשטרה איך שחזרת לדירת המפגש שהיה לך מפגש ראשון?