המחוזי קבע: ברק לא תחוייב לחשוף פרטי גולשים שהשמיצו מטפל אלטרנטיבי

גבולות האנונימיות ברשת האינטרנט ומתי יורה בית המשפט על חשיפת שמות גולשים אנונימיים - על כך נסבה החלטה זו.  

1.         בפנינו שתי בקשות לרשות ערעור שהוגשו על ידי המבקש, ובהחלטתי מיום 27.2.2007 הוריתי על איחוד הדיון בהן. הבקשה הראשונה נסבה על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' סגן הנשיא השופטת אביטל בית-נר) מיום 3.10.2006, והבקשה השנייה נסבה על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת בטינה טאובר) מיום 12.2.2007. בשתי ההחלטות סירב בית המשפט להיעתר לבקשת המבקש, להורות על חשיפת זהותם של גולשים שהתבטאו בגנותו במסגרת פורומים באינטרנט.

לאחר קבלת תגובת המשיבות לבקשות, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בהן כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

אקדמות מילין במישור הטכני

2.         לכל הודעה שכותב גולש ברשת האינטרנט "צמודה" כתובת בדמות מספר ייחודי, הנקראת - Internet Protocol (IP). חשיפת זהותו של כותב אנונימי ברשת האינטרנט, כרוכה במספר שלבים, ויש להבחין בין מפעיל האתר לבין ספק הגישה.

·        ראשית, יש לפנות למפעיל אתר האינטרנט שבאפשרותו לקשר בין הפרסום לבין כתובת ה-IP של הכותב. 

·        שנית, יש לפנות לספק הגישה לאינטרנט (ISP -Internet Service Provider) (כמו 015, netvision, 013, 012, בזק בינלאומי בע"מ) שבאפשרותו לקשר בין מספר ה-IP לבין מי שהשתמש באותו מספר (USER) (להלן: " המשתמש").

·        שלישית, יש לבחון אם המשתמש הוא אכן הכותב. לדוגמה, משתמש יכול להיות משרד ממשלתי גדול, כך שחשיפת שם המשתמש אינה בהכרח ערובה לחשיפת שמו של הכותב.

הפרסומים הפוגעים והעובדות הצריכות לעניין

3.         המבקש בשתי הבקשות הוא מטפל אלטרנטיבי בתחום הרפואה המשלימה, המתמחה בעיקר בבעיות עור והוא מנהל אתר אינטרנט משל עצמו, הכולל פורום שאלות ותשובות בנושאי הטיפול. לטענת המבקש, הוא עוסק מזה כ-15 שנים בתחום ולזכותו רשומים הישגים רבים וייחודיים בטיפול במחלות עור בכלל ובמחלת האקנה בפרט.

            בר"ע 850/06

4.         המשיבה בבר"ע 850/06, ידיעות אינטרנט, מפעילה את אתר Ynet, בו מתנהל פורום נטורופתיה (להלן: " הפורום"). המבקש הוא משתתף פעיל בפורום. לטענת המבקש, בתאריכים 3.7.2006, 4.7.2006 ו- 5.7.2006, הופיעו בפורום פרסומים המהווים לשון הרע כלפיו ופוגעים בשמו הטוב.

שלושת הפרסומים עליהם מלין המבקש, נכתבו על ידי גולשים בפורום, במהלך שיח  בנושא של מטפלים בבעיות עור (הפרסומים מצוטטים להלן במקור, כולל שגיאות הכתיב):

הפרסום הראשון נעשה בעקבות שאלה של אחד הגולשים על בעית עור. אחת התגובות לשאלה נשלחה על ידי אדם המכונה "רווית" ובה נכתב: " אל תסתמכו על תמונות ואתרים מעוצבים היטב...במקרים הללו דברו עם אנשים מנסיון הדבר יכול להזיק אני נפגעתי". תגובה זו באה במענה לתגובה קודמת, שהופנתה לאתר שמנהל המבקש, על ידי אדם המכונה "מיכל".

הפרסום השני נעשה על ידי גולש המכונה "איילת" ובו נכתב " סובלת מאקנה בישבן והדבר מציק ומטריד ניסיתי משחות על פי המלצת רופא עור אך זה לא עזר האקנה חזר שוב ושוב וזה אף פעם לא נעלם. בבקשה אל תמליצ על האתר של רמי מור התנסיתי בטיפולו בעייה אחרת והתאכזבתי קשות".

הפרסום השלישי נעשה על ידי גולש המכונה אף הוא "איילת" (שמא אותו גולש) וכותרתו " רמי מור = מיכל בכל זאת לבדוק הייטב". בגוף ההודעה נכתב: " אני רק רוצה לומר שאני נפגעתי מהיחס שלו ומהטיפול בפרט. הוא מכין בעצמו את התרופות והשיקויים שלו. הייתי טפשה שלא הקשבתי לרופאים במרפאה כשאמרו לי להזהר מהלא מוכרים אבל הייתי נואש. אני סך הכל אומרת לבדוק היטב לפני שמקבלים טיפול משלים את המטפל ואת המטופל. מה גם שזה עלה לי מאד מאד מאד יקר, אבל על תקווה לא מתחשבנים. אולי לכם זה יצליח".

5.         לטענת המבקש, הפרסומים הם שקריים, לא היתה לו מעולם מטופלת בשם איילת, מדובר באדם המתחזה להיות מטופל שלו, והפרסום נעשה כדי לבזות אותו ואת מקצועו ולפגוע בשמו ובהישגיו, ככל הנראה, על ידי מתחריו המבקשים את רעתו. המבקש פנה למשיבה, מפעילת האתר, הביא לידיעתה את דבר הפרסומים הפוגעים וביקש ממנה לחשוף עבורו את ה - IP של הגולשים שפרסמו את הדברים. לטענתו, המשיבה הסכימה למחוק את הפרסום השני, מיום 5.7.2006, וסירבה לחשוף את ה-IP ללא צו שיפוטי. נציין

כי המשיבה טענה בתגובתה לבקשה דכאן, כי נענתה לפניית המבקש ומחקה את הפרסומים.

6.         המבקש פנה לבית משפט קמא בבקשה לצו עשה זמני אשר יורה למשיבה לחשוף את כתובות האינטרנט (IP) של הגולשים שפרסמו את ההודעות. בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא השופטת בית-נר) דחה את הבקשה, בטענה כי ניתנה כבר החלטה קודמת בעניינו של המבקש בבש"א 1752/06, בה הביע בית המשפט קמא את דעתו העקרונית בעניין ולא ראה לשנות מדעתו, שכן " יש להעדיף את האינטרס של חופש הביטוי באינטרנט על פני זכותו של המבקש מה גם שאין מדובר בעבירה פלילית, ואם סבור המבקש שמדובר בעבירה פלילית ראוי שיגיש תלונה למשטרה כדי שהדבר יתברר".

            על החלטה זו נסבה הבקשה למתן רשות ערעור.

            נבהיר, כי ביום 29.5.2006 פנה המבקש לבית המשפט קמא בבקשה דומה במסגרת בש"א 1752/06, אליה התייחס בית המשפט בהחלטתו הנ"ל, לגבי פרסום אחר. באותו מקרה היה בידי המבקש ה-IP של הגולש ובבקשה עתר המבקש לחשיפת המשתמש  באמצעות ספק הגישה לאינטרנט, שבאותו מקרה היה בזק בינלאומי בע"מ. לטענת המבקש, בשנים 2004-2005 הכפיש אותו הגולש האלמוני בסדרת פרסומים באינטרנט, ובחודש 4/2006 פרסם שני פרסומים נוספים, אם כי לא נקב בהם בשמו של המבקש. המבקש הגיש ביום 7.5.2006 תלונה למשטרה בעניין זה והמשיבה אף הזהירה את הגולש האלמוני.