פסק-דין בתיק א 18518/03

בפני תביעת השבה כספית על סך 2,473,898 ש"ח  בגין מס  ששולם , על פי הטענה, ביתר.

1.         העובדות הרלוונטיות :

התובעת הינה חברה ישראלית, אשר עסקה במועדים הרלוונטיים ביבוא אביזרים  לטלפונים סלולריים, ובכללם סוללות, ושיווקם.

            הנתבעת הינה רשות המוסמכת לגביית מס קניה.

בשנים 1995 - 1999 ייבאה התובעת סוללות שיועדו לשימוש בטלפונים סלולריים, בכמויות ובמועדים שונים, בהתאם לרשומונים שצורפו לכתב התביעה.

במעמד השחרור מן המכס, שילמה התובעת בגין יבוא זה מס קניה בשיעור 25% וכן תוספת מכסת אחוזים (תמ"א), ובסה"כ 45% מכיוון שהנתבעת סיווגה את הסוללות כפריטים חייבי מס.

יש לציין כי אף משלוחים אחרים של סוללות אלו ואחרות שיובאו ע"י חברות אחרות, סווגו בסיווג זה ושולם בגינן שיעור מס זהה.

לימים, נפל דבר בתחום סוגיית הסיווג.

ביום 19.7.01 ניתן פס"ד בערעור שהגישה חברת יורוקום תקשורת סלולרית וזאת במסגרת ע"א 655/99, 725/99, יורוקום תקשורת סלולרית נגד מדינת ישראל (להלן: " פס"ד יורוקום").

בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון, תוך מתן אישור לפסיקת בית המשפט המחוזי, כי אין לסווג את הסוללות שיועדו לטלפונים סלולריים כסוללות רגילות, כי אם כסוללות המתאימות לשימוש בלעדי או עיקרי עם טלפון סלולרי - סיווג המפטיר את היבוא ממס קניה.

בעקבות הפסיקה לעיל, ואף קודם לכן, פנתה התובעת אל הנתבעת וביקשה להשיב לה את כל התשלומים ששילמה בגין מס קניה ותמ"א במהלך השנים 95-99 בגין ייבוא הסוללות.

סכומי מס אלו הצטברו במהלך השנים לסכום התביעה.

בתחילה השיבה הנתבעת כי יש להמתין לפסיקת בית המשפט העליון .

לאחר הנתן פסק דין יורוקום דחתה הנתבעת את דרישת התובעת מאחר ולטעמה נכלל מס היתר במחיר ששולם ע"י הקונה.

2.         טענות הצדדים:

המחלוקת בתיק זה מצומצמת למדי.

הנתבעת איננה חולקת על כי הסוללות נשוא תובענה זו זהות במבנה שלהן ובשימושן לסוללות נשוא פס"ד יורקום.

הטענה היחידה הבאה מפי הנתבעת, הינה שהתובעת לא הוכיחה שהיא עומדת בתנאי סעיף 6 (2) לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחוסר), התשכ"ח - 1968.

לטעמה, גולגל המס אל עבר הקונה .