ע"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1181-04
13/09/2006
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
| - נגד - |
התובע:
בר גל נגרות בע"מ
|
הנתבע:
אגף המכס והמע"מ
|
| פסק-דין |
1.
הודעת הערעור המתוקנת:
הערעור הוגש על החלטת המשיב מיום 10.8.04 לפי סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 (להלן :"
החוק").
אין מחלוקת בין הצדדים כי חברת "אביבי מפעלי נגרות (97) בע"מ" (להלן: "
אביבי") נותרה חייבת כספים למע"מ והפסיקה את פעילותה כשהיא מותירה חובות כבדים לרשויות, לספקים ולבנקים.
המערערת רכשה מאביבי את נכסיה בסכום של 350,000 ש"ח.
המשיב קבע בהחלטתו כי אותה תמורה ששילמה המערערת לאביבי, היא תמורה למראית עין שלא שולמה בפועל.
גם אם התמורה שולמה בפועל, הרי שמדובר בתמורה חלקית בלבד המשקפת את עלות הציוד ולא את ערכה האמיתי של החברה.
לאביבי היה מוניטין אצל ציבור לקוחות ועבור מוניטין זה לא שולם דבר על ידי המערערת.
בהחלטת המשיב בהשגה נאמר כי לפי המידע שבידי המשיב, רכשה המערערת את פעילות אביבי, ואף המשיכה בעבודותיה מול חברת אביבי תעשיות מטבחים ראשל"צ בע"מ (להלן:
"אביבי מטבחים").
לפעילות זו ערך כספי, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי בהסכם שבין הצדדים.
לאור זאת, החליט המשיב להורות על המשך הליכי גבייה לפי סעיף 106(ה) לחוק.
בהודעת הערעור נאמר כי טעה המשיב כאשר קבע שהתמורה ששולמה לאביבי היא תמורה למראית עין.
אביבי נקלעה לקשיים ונאלצה לחדול מפעילות ולפטר את עובדיה הרבים.
עקב החובות הכבדים של אביבי היה לה מוניטין שלילי. המערערת לא הסכימה לשלם דבר תמורת "מוניטין" של חברה שהותירה חובות במליוני שקלים.
המערערת טענה כי היא רכשה מאביבי את הציוד והמלאי בלבד, ולא ברור כיצד ניתן לטעון כי היה עליה לשלם גם עבור מוניטין מוכחש של אביבי.
המוניטין השלילי רק מפריע למערערת וגורם לה נזקים עקב סירוב ספקים לתת לה אשראי.
המערערת בונה מוניטין לעצמה ומשקיעה לשם כך בפרסום.
המערערת טענה כי אין גם מקום לטענת המשיב על פיה הסכום של 350,000 ש"ח לא שולם בפועל. המערערת צירפה העתקי חשבוניות אשר מסרה אביבי למערערת בגין סכומי התשלום עבור רכישת המכונות והמלאי.
כמו כן, צורפו דפי בנק של המערערת המעידים על התשלום.
המערערת אישרה כי בעל המניות ומנהל אביבי היה אביו של אחד מבעלי המניות ומנהלי המערערת. זאת גם הסיבה בגינה הסכימה המערערת לשלם תמורה כה גבוהה עבור הציוד, אך מדובר בעסקה של ממש.