הוצאת זכויות הפנסיה והזכויות הסוציאליות מאיזון המשאבים של הצדדים

ערעור על פסק דין מיום 08/06/2006 ועל החלטה מיום 28.5.2006 של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מרינה לוי) בתיק תמ"ש 7521/03, וערעור נגדי על פסק הדין. 

השופט י. עמית:

1.         הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ביום 16.7.67 ומנישואים אלה נולדו להם 4 ילדים בגירים. גבה טורא בין הצדדים ובמסגרת הסכסוך ביניהם הגישו זה כנגד זה שורה של תביעות הדדיות.

הערעור שהוגש על ידי המערערת (להלן: " האשה") בעמ 363/06, מתמקד בעיקרו בהחלטת בית המשפט מיום 28.5.06. בהחלטה ניתן תוקף לחוות דעתו של רו"ח שטרנפלד, שהתמנה כמומחה מוסכם לצורך איזון זכויות הצדדים מעבודתם כפי שנצברו מיום הנישואין ועד ליום 31.5.2003 (להלן: " המועד הקובע").

כן הלינה האשה על כך שבית המשפט חייב אותה להחזיר סכום של כ-70,000 ש"ח שנמשך על ידה מהחשבון המשותף, על כך שלא פסק לזכותה פיצוי בגין תרומתה לבניית הבית, ועל כך שהכליל את מניית הקו-אופ בכלל הנכסים נשוא האיזון.

הערעור שהוגש על ידי המערער (להלן: " הבעל") בעמ 369/06, נסב על חיובו בתשלום דמי שימוש ראויים לאשה, עבור דירת המגורים של הצדדים, לאחר ובעקבות עזיבתה של האישה את הדירה ביום 1.4.03.

ערעור האשה

2.         על פי חוות דעת רו"ח שטרנפלד, שאיזן את זכויות הצדדים נכון ליום הקובע 31.5.03, על האשה לשלם לבעל סך של 540,517 ש"ח, מאחר שהאשה כבר פרשה לגימלאות, בעוד שהבעל, שהחל לעבוד בחברת החשמל ולצבור פנסיה בגיל מבוגר יותר, טרם הגיע לגיל הפרישה.

רו"ח שטרנפלד הציע אפשרות אלטרנטיבית במקום תשלום סך חד פעמי של 540,517 ש"ח, כלהלן:

( - ) האשה תעביר לבעל לאלתר סכום חד פעמי של 67,565 ש"ח.

( - ) החל מחודש 10/04 עד 8/09 תעביר האשה לבעל  מדי חודש סך של 3,085 ש"ח = 50% מהגימלה המשותפת.

( - ) החל מחודש 9/09 עד 9/13 תעביר האישה לבעל מדי חודש סך של 3,379 ש"ח = 50% מהגימלה המשותפת.

( - ) החל מחודש 9/13 (מועד יציאתו של הבעל לפנסיה) ועד אריכות ימים, תעביר האשה לבעל מדי חודש סך של 1,071 ש"ח = הפרש הגימלאות. 

3.        האשה הצביעה על כך, שגם האקטואר שטרנפלד, שערך את חוות הדעת היה מוטרד בגין התוצאה אליה הגיע, ובסעיף 2 ג לחוות דעתו ציין כי " לא קבלתי כל הנחיה מכב' בית המשפט לבצע קיזוז רעיוני של גמלת הבעל החל מיום 1.9.2003 מועד קבלת הגמלה של האשה עקב פרישתה המוקדמת ולכן בחוות דעתי זכויות הגמלה של הבעל חושבו על ידי רק ממועד פרישתו הצפויה לגמלאות על בסיס גיל הפרישה החוקי שהינו גיל 67. באם תתקבל כל החלטה אחרת בקשר לכך על ידי כב' בית המשפט אעדכן את חוות דעתי בהתאם".

לטענת האשה, המצב לפיו זכויותיה נזילות עתה עקב פרישתה לגמלאות, בעוד שזכויות הבעל תמומשנה רק בעת צאתו לפנסיה מביאה לעיוות, ואם הפנסיה הרעיונית של הבעל הייתה נלקחת בחשבון, כאילו פרש אף הוא במועד הפרישה של האשה (1.9.03) ולא בגיל 67 כפי שנעשה בחוות הדעת, ההפרש באיזון בין הפנסיות היה קטן בהרבה.

4.         לצד "הפנסיה הרעיונית", הציעה האשה לבית המשפט לאזן את המשאבים בין הצדדים באופן שונה לחלוטין מזה שעשה האקטואר שטרנפלד. לשיטתה, במקום להעמיד גמלה מול גמלה, יש להעמיד את גמלתה של האשה בצירוף משכורתו הנוכחית של המשיב לחלק לשניים, בבחינת התחשבות ב"נכסי קריירה".

בהקשר זה, הצביעה האשה על מסלול חייהם המשותף של הצדדים. במועד נישואיהם היה הבעל בן 21, לאחר צבא, למד בטכניון וסיים התואר בהצטיינות. לאחר מכן, עבד הבעל כמהנדס מכונות במפעל XXXX, חזר ולמד לתואר שני בהנדסת מכונות בטכניון, עבר הסבה למחשבים ועבד במקומות נוספים ובסופו של דבר מצא מקומו בחברת XXXX, שם הוא משתכר כיום סך של  כ- 13,500 ש"ח נטו לחודש.

מנגד, המערערת עבדה מהיום הראשון במקום עבודה בו החלה לצבור זכויות פנסיה, לצד היותה עקרת בית ורעיה המגדלת את הילדים. כך נוצר מצב, לפיו זכויות הפנסיה העכשוויות של המערערת גבוהות מאלו של המשיב, בעוד המשיב משתכר למעלה מפי שניים מהגימלה החודשית שלה.

נציין כי בד בבד עם הגשת ערעור זה, הגישה האשה תובענה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה, אותה הכתירה כ"תביעה רכושית ונכסי קריירה", ובמסגרתה העלתה אותן טענות שהועלו במסגרת הערעור שבפנינו.