פסק-דין בתיק עא 111/04

1.         ערעור על החלטת הרשם מיום 27.10.03 בה דן בבקשת המשיבים 4-1 לפטור מאגרת משפט. כב' הרשם פטר את המשיבים בשיעור 40% מהאגרה.

            המערערת קובלת על מסקנת כב' הרשם.

2.         מדובר בתביעה שהוגשה ב- 22.8.03 לתשלום פיצויים בסך 2,000,000 ש"ח ולסעדים נוספים. מקורה של התביעה בפעולות שנעשו ע"י הנתבעים כלפי רכוש המשיבים 4-1 ואשר לטענתם היו שלא כדין והסבו להם נזקים.

3.         מאז הוגש הערעור התבררו מספר עובדות חדשות:

א.         משיב מס' 2 נרצח ועל כן התובעים שנותרו הם רק בני הזוג קקון.

ב.         עו"ד גולדברג ב"כ המשיבים טען שהנתבע מס' 3 רפאל ברעליה "פרש" לטענתו מהתביעה אם כי באופן פורמלי טרם הוגש כתב תביעה מתוקן לעניין זה.

ג.          התובעים (המשיבים 4-1) נקטו בצעד נוסף והוא שביום 18.3.04 הגישו כתב תביעה מתוקן (שבו 3 תובעים בני הזוג קקון ומר ברעליה) אלא שהפעם הועמדה התביעה ע"ס 800,000 ש"ח. המשיבים שילמו מחצית ראשונה של אגרת המשפט בסך 6,423 ש"ח המהווים 40% מסכום האגרה.

4.         המערערת העלתה מספר טענות ביניהן:

א.         כב' הרשם חייב היה לדחות הבקשה כליל משום שלא צורפו תצהירים של כל המבקשים אלא שניים מהם בלבד; משום שהמשיבים לא פרטו ניסיונותיהם לגייס כסף מקרוביהם או מבנקים; לא פירטו רכושם ולא הוכיחו העדר יכולת לשלם האגרה, ועוד טעמים אחדים המפורטים בעיקרי הטיעון.

ב.         מתן הפטור מאגרת המשפט משמעה הטלת ההוצאות על כתפי הציבור ובהעדר עילה לפטור אין לכך הצדקה.

ג.          המשיבים לא הוכיחו חוסר יכולתם לפי תקנה 13 לתק' האגרות.

ד.         נטל ההוכחה בדבר העדר היכולת מוטל על התובע ונטל זה לא הורם.

ה.         על המשיבים היה להראות שיש בידם עילת תביעה - וזאת לא עשו, סכום התביעה אף הוא בגדר העילה.

5.         המשיבים ביקשו להגן על החלטות כב' הרשם, ואף הגדילו עשות בשעה שהקטינו את סכום התביעה והעמידוהו  על 800,000 ש"ח. טענו שהעדר תצהיר של 2 מן המשיבים אינו צריך לפגום בזכותם, ולעניין זה נטען בפני שממילא לא נותר בתביעה אלא 2 תובעים - אלה התובעים שמסרו תצהיר לתמיכה בבקשה לפטור מאגרה. כן נטען שהעובדה כי כב' הרשם נתן פטור חלקי מראה על פניה ששקל את יכולתם הכלכלית. כיוצא בזה נטען כי המשיבים נעזרים בקרוביהם לפרנסתם, והם מצויים במצוקה - מה גם שיכולת הקרובים לעזור לעניין זה אף היא מוגבלת ביותר מאחר והעסק המשפחתי היה המבנה שנהרס ע"י הנתבעים ובגין מעשה זה הוגשה התביעה.

6.         כב' הרשם הורה למשיבים להגיש תצהיר של כל אחד מהם לתמיכה בבקשה זאת לאחר שהתצהיר שהוגש תחילה היה דל ושטחי - בכך נהג כב' הרשם במידת החסד עם המשיבים.  הוגשו רק תצהירי 2 מן המבקשים.

            כב' הרשם היה ער לבעייתיות העולה מן הבקשה ונתן לכך ביטוי מלא בהחלטתו. כב' הרשם ביקש את תגובת המדינה בטרם יחליט והעיר בגוף ההחלטה הערות אחדות להלכה המשפטית בנדון.

            כב' הרשם בדק את תדפיסי חשבונות הבנק אשר נמסרו לעיונו ומצא מהם כי חשבונות המבקשים 2-1 (בפניו) ביתרות זכות של כ- 13,000 ש"ח מהם 12,186 ש"ח בפקדון פק"מ - סכום המהווה כמחצית מסכום האגרה. לבסוף קבע הרשם:

"שוכנעתי די הצורך כי מדובר במבקשים הנתונים בקשיים כלכליים דבר שאינו יוצא דופן במציאות הנוכחית, סכום התביעה גבוה וממנו נגזרת האגרה, כמובן למבקשים הזכות לבקש להקטין את סכום התביעה בהתאם ליכולתם הכלכלית".

            נראה לי כי הטענה שהעלה בפני ב"כ המלומד של המערערת והיא שכב' הרשם דן בתדפיסי חשבונות בנקים למרות שהמערערת לא קיבלה ולא היתה לה הזדמנות להתייחס להם, וכי המצהירים לא נחקרו על תצהירם ראויה להישמע. מסקנת כב' הרשם היתה חסרת תשתית עובדתית מלאה, ולא ניתנה למערערת האפשרות לחקור המצהירים כדי לברר את יסודות טענת אי היכולת הכלכלית.