פיצוים בגין אי מסירת מידע מלא באשר לסוג משתל בניתוח להחלפת שתל סיליקון

1.         התביעה:

            לפניי תביעת התובעת, ילידת 1959, גרושה ואם לשניים, שעתרה לחייב את הנתבעים, או מי מהם, לפצותה בגין נזקיה תוצאת רשלנותם, הפרת חובה חקוקה, הפרת הסכם או תקיפתה לנוכח אי קבלת הסכמתה מדעת לטיפולם.

            אין חולק כי בשנת 1992, בהיות התובעת בת 33, נכרת שדה השמאלי עקב מחלת הסרטן ובשנת 1993 היא נותחה ע"י ד"ר מ. שפלן -  נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") לשחזורו וכי הניתוח עבר בהצלחה והתובעת הייתה שבעת רצון מתוצאותיו.

            התובעת טענה כי בחודש פברואר 2003, עקב דליפה ממשתל הסיליקון שהושתל והצורך להחליפו, פנתה לנתבע, המוכר לה משכבר, לביצוע הניתוח וזה ביצע את הניתוח ביום 4.3.03 במרפאתה של נתבעת מס' 2  (להלן: "הנתבעת").

התובעת טענה כי הושתל בה משתל סיליקון, שאינו תואם למשתל המקורי, שלא היה תקין כיוון שנועד לשמש כדוגמא, כי הניתוח גרם לעיוות וחוסר סיטמריה בין שני שדיה וכן כי לא ניתן לה הסבר נאות כדי לאפשר לה החלטה עצמאית על בסיס מידע מלא, ולפיכך תזקק להוצאות בגין ניתוח מתקן, בנוסף לנזקים שונים כולל נזק בלתי ממוני.

2.         ההגנה:

            הנתבעים הכחישו  את כל טענות התובעת, דחו טענותיה להתרשלות, הפרת חובה חקוקה, תקיפה או הפרת הסכם בטענם כי התובעת קיבלה מידע הולם, הסכימה לטיפולם וטופלה על ידם באורח מקצועי.

3.         עדויות:

            להלן תמצית עדויות העדים, שנמסרו בתצהירים בכתב וחלק מתשובותיהם במהלך חקירתם הנגדית:

א.        עת/1 - שולי עברון, התובעת, העידה כי בשנת 1992, נכרת שדה השמאלי עקב מחלת הסרטן ובשנת 1994, נותחה על ידי הנתבע לשחזור השד שנכרת ע"י השתלת משתל סיליקון שעלה יפה ותוצאותיו השביעו את רצונה.

התובעת טענה כי בחודש פברואר 2003, לאחר גילוי דלף מהמשתל, פנתה לנתבע על רקע הכרות קודמת עימו, לשם החלפת המשתל. התובעת ציינה כי ביום  25.2.03 הגיעה למרפאת הנתבעת  להסדרת הליכי הניתוח ושילמה עבור הניתוח, הדגישה כי לא הוחתמה על טפסי הסכמה כלשהם, לא פגשה את הנתבע וכי ביום 4.3.03 בוצע הניתוח ע"י הנתבע שבו הוחלף המשתל.

            התובעת טענה כי לאחר הניתוח חשה ברע, סבלה מנפיחות בשדה השמאלי, ולאחר שהתלוננה בפניו אמר לה הנתבע, כי מקור הנפיחות מבצקת שהתפתחה ויש להמתין כ- 3 חודשים לשיפור המצב. כן טענה כי עובר לניתוח לא חתמה על טפסי הסכמה וכי הוחתמה עליהם בדיעבד רק ביום 25.3.03.

התובעת המשיכה וטענה כי מאוחר יותר, לאחר שנבדקה ע"י  מומחה אחר, התברר לה כי המשתל שהושתל בה אינו מתאים ולטענתה אף הנתבע הודה, לאחר זמן רב ותלונות חוזרות, כי תוצאת הניתוח אינה טובה, הציע לבצע ניתוח נוסף ללא תשלום ומשסרבה, הציע הנתבע להשיב לה את מחיר המשתל.

התובעת טענה כי הנתבע פגע בזכותה לקבל החלטה עצמאית על שיעשה בגופה, בהסתמך על בסיס מידע מלא, כי המשתל שהושתל בה אינו דומה למשתל הקודם שדלף וכי כתוצאה מרשלנות הנתבעים וכשלון הניתוח, היא נותרה עם חזה לא סימטרי, שפגע בקשריה האינטימיים עם בני זוג, טענה כי על הנתבעים להשיב את התשלום ששילמה ולפצותה בגין כאב וסבל, הוצאות נסיעה וסיוע הזולת.

ב.         עה/1 - רמי דולברג, מבעלי חברת א.מ.י. טכנולוגיות רפואיות בע"מ (להלן: "החברה"), שסיפקה את המשתל לנתבע, טען כי בדק את פרטי המקרה ומצא כי ביום 4.3.03 סיפקה החברה לנתבע לבקשתו, משתל אנטומי, שהינו משתל איכותי הנמצא בשימוש ברחבי הארץ והעולם לשיחזור שד.

העד טען כי לכל משתל יש מספר אצווה ומדבקות, בשונה ממשתל הנועד לשמש כדוגמא (המסופק ללא מדבקות וללא אריזה), הסביר כי אריזת המשתל סטרילית הנפתחת בשעת הניתוח בלבד, אז מודבקת  המדבקה שבו על דו"ח הניתוח כפי שנעשה בניתוח זה כנחזה מהדו"ח. העד הוסיף כי התשלום עבור המשתל בוצע בשלב מאוחר יותר לאחר קבלת ההודעה על השתלתו והסביר כי במקרה זה, בסופו של דבר לא  חויבו הנתבעים בתשלום עבורו, כיוון שהמשתל החליף משתל קודם משל אותו יצרן, שדלף, שבגינו ניתנה אחריות מלאה לכל אורך חייו.

ג.         עה/2 - גרמן ורד, אחות שהועסקה ע"י הנתבעת וטיפלה בתובעת, טענה כי במסגרת תפקידה השגרתי, היא מקבלת כל מנותחת לפני הניתוח וממלאת את הטפסים הנדרשים.

העדה טענה כי ביום הניתוח - 4.3.03, קיבלה את התובעת וידאה המצאות תיק המרפאה, טופס הסכמתה לאשפוז ולניתוח כשהם חתומים ע"י התובעת, תוצאות בדיקת דם ומשקל כמו גם רישום באשר לרגישות התובעת לתרופות.

העדה הסבירה כי למרות העדר סימון בטופס באשר לפרטים שנבדקו על ידה, בפועל הם נבדקו, שכן לטענתה אין כל אפשרות שמנותחת תוכנס לחדר ניתוח ללא בדיקת פרטים אלה.