הצגת השאלה שבמחלוקת
מהו שיעור האגרה אותה על הזוכה לשלם לשם הוצאה לפועל של משכנתא או משכון על דירת מגורים בהתאם להוראת סעיף 81ב'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל" או "החוק")? זו השאלה העומדת בבסיסן של בקשות רשות הערעור לפניי.
השאלה מתעוררת לנוכח "ההליך המדורג" אשר יצר הסעיף האמור, לפיו בשלב הראשון מוגשת בקשה למימוש משכנתא או משכון על דירת מגורים בגין "
החוב שבפיגור" בלבד, ורק בשלב שני, בהתקיים תנאים מסוימים, ניתן לפעול לצורך מימוש המשכנתא או המשכון בגין "
מלוא חוב ההלוואה". ראש ההוצאה לפועל, בשתי החלטות נפרדות בתיקים שונים, קבע כי על הזוכה, המבקש כאן, לשלם את הפרש האגרה בין האגרה ששולמה בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל שסכומה נקבע על פי גובה "החוב שבפיגור" בלבד, לבין האגרה המשתלמת עבור "מלוא חוב ההלוואה" (להלן: "תוספת האגרה").
בשל זהות השאלה הנדונה, החלטתי לאחד את הדיון בשתי הבקשות.
רקע עובדתי
1. שתי הבקשות שלפניי תחילתן בהלוואה שנטלו המשיבים מהמבקש לצורך רכישת דירת מגורים (להלן: "הדירה"). לצורך הבטחת החזר ההלוואה, מישכנו המשיבים את זכויותיהם בדירה במשכון מדרגה ראשונה (להלן ולצורך הנוחות: "המשכנתא"). משפיגרו המשיבים בתשלום החזרי ההלוואה, הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש המשכנתא, ובהתאם להוראות סעיף 81ב'1 לחוק הגיש את הבקשה על "החוב שבפיגור" בלבד ושילם אגרה על פי גובה "החוב שבפיגור".
המשיבים לא פרעו את "החוב שבפיגור" בתנאים המפורטים בסעיף 81ב'1 לחוק, ולמבקש קמה הזכות לפתוח בהליכים לביצוע המשכנתא על מנת לפרוע את "מלוא חוב ההלוואה". לצורך מימוש זכותו לפירעון מלוא חוב ההלוואה, הגיש המבקש בקשה למינוי בא-כוחו ככונס נכסים על הדירה לצורך מכירתה.
2. בשני תיקי ההוצאה לפועל נשוא הבקשות שלפניי הורה ראש ההוצאה לפועל למבקש להגדיל את קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל על פי גובה "מלוא חוב ההלוואה", ובמקביל לשלם את "תוספת האגרה".
סוגית הצורך בתשלום "תוספת האגרה" מתעוררת בתיקים רבים בלשכת ההוצאה לפועל, והיא בעלת השלכה תקציבית ניכרת. בשל כך, החליט ראש ההוצאה לפועל (בתיק נשוא בר"ע 2166/06) לקיים דיון בסוגיה, לאחר קבלתעמדות הצדדים, הבנקים למשכנתאות והמדינה. ראש ההוצאה לפועל נתן החלטה מפורטת ומנומקת כדבעי, בגידרה, כאמור, דחה את טענות הבנקים למשכנתאות וקיבל את עמדת המדינה, כי על המבקש לשלם את "תוספת האגרה" (להלן: "ההחלטה"). החלטה זו מבקש המבקש להעביר תחת שבט ביקורתה של ערכאת הערעור.
החלטת ראש ההוצאה לפועל
3. השאלה הראשונה אותה בחן ראש ההוצאה לפועל היא - האם חלה על המבקש חובה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל ל"מלוא חוב ההלוואה" כאשר הוא מבקש להיפרע חוב זה מהמשכנתא? ראש ההוצאה לפועל בחן את לשון סעיף 81ב'1 לחוק והשיב על שאלה זו בחיוב. בשעה שמוגשת בקשה למינוי כונס נכסים על זכויות החייב בדירת המגורים, נקודת המוצא היא, כי מבוקש להיפרע מתמורת מכר הדירה בגין מלוא סכום ההלוואה. לפיכך הורה, כי על המבקש להגיש תחילה את הבקשה לביצוע המשכנתא לביצוע בגין "
החוב שבפיגור" ולציין בבקשתו מהו "מלוא חוב ההלוואה", כפי שנקבע בחוק, ובהמשך חייב הוא לעדכן את גובה החוב בתיק ההוצאה ל"
מלוא חוב ההלוואה", על פי הסכום שצויין בעת פתיחת התיק.
השאלה השניה אותה בחן ראש ההוצאה לפועל היא - האם על המבקש לשלם את הפרשי האגרה בגין עדכון תיק ההוצאה לפועל, היינו, האם עליו לשלם את "תוספת האגרה"? ראש ההוצאה לפועל בדק ומצא כי סעיף 81ב'1 לחוק קובע הליך דו-שלבי להגשת בקשה לביצוע משכנתא:
תחילה מוגשת הבקשה בגין "החוב שבפיגור" בלבד, תוך שהזוכה מציין בבקשה את הסכום המהווה את "מלוא חוב ההלוואה" ולאחר מכן, אם החייב לא פורע את "החוב שבפיגור" בתוך תשעים ימים מיום מינוי כונס הנכסים, או את מחצית "החוב שבפיגור" בתנאים הקבועים בחוק, זכאי הזוכה לפרוע את "מלוא חוב ההלוואה". ראש ההוצאה לפועל בחן את
לשון הוראות הדין הרלבנטיות: הראשונה, סעיף 81ב'1(ב)(1) לחוק ההוצאה לפועל, אשר נוקט לשון "תחילה" (
"הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור..."), ולאחר "תחילה" שורת ההיגיון מחייבת כי יבוא דבר מה אחר - המשך, סוף - שהוא פירעון חוב ההלוואה במלואה מהתמורה שתתקבל בעד מכר הדירה; השניה, סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, המטיל חובה על זוכה לשלם אגרה בעד כל הליך טרם נקיטתו; והאחרונה, פריט (א)(1) לתוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות האגרות"), הקובע כי האגרה בעד בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין שסכומו קצוב הינה
"1% מהשווי בעת הגשת הבקשה (ולא פחות מ-75 ש"ח)". קריאתם של הוראות אלו יחדיו הביאה את ראש ההוצאה לפועל למסקנה, כי על המבקש לשאת בתשלום "תוספת האגרה", לאחר עדכון תיק ההוצאה לפועל למלוא חוב ההלוואה. בהתאם נקבע, כי המועד בו על המבקש לפרוע את "תוספת האגרה", הוא בחלוף תשעים יום מיום מינוי כונס הנכסים.
לבסוף קבע ראש ההוצאה לפועל, כי בהעדר קביעה מפורשת בדין, אין מקום לפטור את המבקש מתשלום "תוספת האגרה", ומכל מקום ספק אם קיים צידוק ענייני למתן פטור כאמור.
למסקנה כי חובה על המבקש לשלם את תוספת האגרה הגיע ראש ההוצאה לפועל על יסוד בחינת
לשון החוק, כמפורט לעיל, אך למעלה מן הצורך הוסיף, כי גם לאור
תכלית החקיקה שביסוד סעיף 81ב'1 לחוק - המסקנה תהא זהה. כיצד? ראש ההוצאה לפועל פנה להיסטוריה החקיקתית של הסעיף האמור ולדברי הכנסת אשר הוצגו במסגרת הצעת חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור, התשס"ב-2002, מהם למד, כי מטרת החוק היתה להקל על חייבים בעיקר בסוגיית שכר-הטרחה הנגבה בגין הוצאה לפועל של משכנתא על דירת מגורים, באופן שלא יבוא על חשבון אוצר המדינה, אלא על חשבונם של עורכי הדין המשמשים כונסי נכסים.
עוד קבע ראש ההוצאה לפועל, כי אין מקום להבחנה, לעניין ההקלה בתשלום האגרה, בין חייב שדירתו נמכרת במסגרת הוצאה לפועל לבין כל חייב או זוכה אחר שמסתייעים במערכת ההוצאה לפועל. עוד נקבע, כי לשון החוק שוללת את פרשנות המבקש, לפיה החבות באגרה נגזרת מחוב הפיגורים בלבד, משום שהוא ה"מתנע המחולל" את ההליך בהוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל אף דחה את ניסיונו של המבקש לגזור גזירה שווה בין המקרה שלפנינו לבין מקרה בו בעל משכנתא מדרגה שניה יזכה להיפרע את חובו מיתרת תמורת מכר הנכס הממושכן מבלי שיידרש לשלם אגרה כלשהי, בנימוק כי במקרה שלפנינו, בניגוד למקרה האחרון, ישנה הוראת דין מפורשת לעניין חובת תשלום תוספת אגרה.
עיקרי טענות הצדדים
4. לטענת ב"כ המבקש, עו"ד חזי חכם, חיובו של המבקש בתשלום "תוספת האגרה" סותר את תכליתו של סעיף 81ב'1 לחוק ההוצאה לפועל, להקל עם חייבים שנטלו משכנתא לצורך רכישת דירת מגורים, באמצעות הקלה בעלויות מימושה של המשכנתא במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ומנוגד למידת הצדק.
עוד נטען, כי תקנות האגרות קובעות רשימה סגורה וממצה של מקרים בהם קיימת חובת תשלום אגרה ואין בה כל איזכור לחובת תשלום "תוספת האגרה". לפיכך, בהעדר הוראת חוק מפורשת על חיוב ב"תוספת האגרה" אין מקום לחייב את המבקש בתשלומה. לתמיכה בטענותיו הפנה ב"כ המבקש לבר"ע (מחוזי - חי') 1856/04
עו"ד חכם, כונס הנכסים נ' ברוקס (לא פורסם, ניתן ביום 1.12.2004, להלן: "עניין ברוקס"), בו נפסק כי הוראת סעיף 81ב'1(ב)(5) לחוק, מורה על העברת מלוא יתרת התמורה המתקבלת ממכירת הדירה לזוכה, ללא ניכוי "תוספת אגרה".
ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי תשלום האגרה מתבצע בעת הגשת בקשת הביצוע על "החוב שבפיגור", וכיוון שהליך מכירת הנכס לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה הינו חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מבקשת הביצוע, ואינו הליך נפרד, אין מקום בחיוב ב"תוספת האגרה".