בש"א
בית המשפט המחוזי בירושלים
|
1632-06
02/11/2006
|
בפני השופט:
משה דרורי
|
- נגד - |
התובע:
פרמה גורי בע"מ עו"ד דנה בן צבי (אש)
|
הנתבע:
מדינת ישראל - רשות המיסים - אגף המכס עו"ד יורם הירשברג סגן לפרקליט המדינה פרקליטות המדינה
|
החלטה |
כללי
1. 1. נישום הגיש תביעה נגד רשות המיסים להשבת כספי מס ששילם, לטענתו, בגין סיווג לא נכון של מוצר אשר יובא על ידו מחו"ל. האם רשאי נישום זה לדרוש מרשות המיסים של מדינת ישראל לגלות לו, במסגרת הליכי גילוי מיקדמיים (תשובות לשאלון), נתונים ומידע הנוגעים לאופן סיווגם של מוצרים שונים, ככלל, ולאופן שבו סווגו מוצרים ספציפיים של נישומים אחרים, בפרט? זו היא השאלה המרכזית העומדת לדיון בבקשה שלפנינו.
רקע עובדתי
- המבקשת, יבואנית (להלן - "המבקשת"), החלה בשנת 1997 לייבא מאנגליה מוצר הנושא את השם "רסקיו רמדי", המכיל תמצית פרחים, אשר ידועה בכינויה "תמצית פרחי באך" (להלן - "המוצר"). בתחילת שנת 2000, הורתה המשיבה (להלן - "רשות המיסים" או "המדינה") למבקשת לסווג את המוצר תחת פרט 2208.90.21 (משקאות כוהליים), כפי הקבוע בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התש"ס-1999 (להלן - "צו תעריף המכס"). בהתאם לכך, נדרשה המבקשת לשלם מס קניה בשיעור של 20% על המוצר, בעוד שעד לאותה העת סווג המוצר תחת פרט אחר והיה פטור ממס קניה. רשות המיסים דרשה בתחילה מהמבקשת לשלם באופן רטרואקטיבי את גרעונות המס שנוצרו לחובתה, בגין ייבוא המוצר משנת 1997 עד לשנת 2000, אולם לאחר פניית המבקשת הסכימה רשות המיסים לבטל גרעונות אלו. במהלך השנים - מאז שנת 2000 - המשיכה המבקשת לשלם את מס הקניה בהתאם לסיווג החדש של המוצר, לטענתה, תוך מחאה על כך בפני רשות המיסים.
- המבקשת לא השלימה עם סיווג המוצר באופן הנ"ל, והגישה, בראשית שנת 2005, את תביעתה בתיק העיקרי (ת.א. 7057/05) לבית משפט זה. בכתב התביעה המתוקן, טענה המבקשת כי סיווג המוצר תחת הפרט 2208.90.21 הוא סיווג שגוי, וכי סיווגו הנכון של המוצר הוא תחת פרט 13.02.1920 (תמציות צמחיות), ועל כן הוא פטור ממס קניה. לחילופין, טענה המבקשת כי יש לסווג את המוצר תחת פרט 21.06.9099/6 (תכשירי מזון של"פ), ולחילופי חילופין, טענה המבקשת כי יש לסווג את המוצר תחת פרט 30.04.3990/8 (תרופות שנועדו לשימושי מרפא או מניעת מחלות).
עוד טענה המבקשת כי המדינה מפלה אותה לרעה ביחס למוצרים דומים (שמיובאים על ידי יבואנים אחרים), אשר אותם היא איננה מסווגת תחת הפרט 2208.90.21, הוא הפרט הגורר בעקבותיו תשלום מס קניה של 20%. סכום התביעה הינו 2,635,000 ש"ח והוא משקף את החזרי מס הקניה אשר ניגבו שלא כדין, ואשר, לשיטת המבקשת, היא זכאית לקבל סכומים אלה חזרה מן המדינה (2.1 מיליון ש"ח) וכן את הנזקים שנגרמו לה, לטענתה (שהועמדו לצורכי אגרה על סך של 450,000 ש"ח).
4. בכתב הגנתה, דחתה המדינה את כל הסיווגים החילופיים שהציעה המבקשת, תוך שהיא מפרטת ומסבירה מדוע, לטענתה, לא ניתן לסווג את המוצר תחת פרט 13.02.1920, פרט 21.06.9099/6 או פרט 30.04.3990/8, ודבקה בעמדתה כי יש לסווג את המוצר תחת פרט 2208.90.21. לצורך הבקשה שבפניי, אין צורך לפרט את טענות הצדדים בנוגע לכל אחד מהסיווגים הנ"ל. בקצרה רק אומר, שמוקד המחלוקת המרכזי בין הצדדים נגע לשאלת הכוהל המצוי במוצר (בשיעור של 27%). בעוד שהמבקשת טענה כי תפקידו של הכוהל במוצר הוא שמירת המוצר והגנה מפני זיהומים, והראיה לכך שהשימוש במוצר נעשה באמצעות טיפות, הרי שהמדינה חלקה על כך וטענה כי מדובר במשקה כוהלי, ולכן מוצדק סיווגו לצורכי מס קניה תחת הפריט המחייב מס קניה בשיעור 20%.
5. נוכח טענות המדינה בכתב ההגנה, פנתה המבקשת לרשות המיסים, ביום 10.1.06, בבקשה לערוך גילוי מסמכים כללי וספציפי ולהשיב על שאלון. את טיבן של השאלות בשאלון זה, המכיל 23 שאלות ראשיות שחלקן הגדול כולל מספר שאלות משנה, ניתן לחלק למספר קבוצות:
האחת - בקשות לפירוט טובין אשר סווגו תחת ארבעת פריטי המכס השונים שהוצגו לעיל, תוך בקשה לפירוט נרחב אודות אותם הטובין, כגון: צורת האריזה, תכולת האריזה, מהות המוצר, ייעוד המוצר. בייחוד הושם דגש על ידי המבקשת על פירוט טובין המכילים אלכוהול (שאלות 18-17, 12, 8-5, 3-1).
השניה - בקשת פרטים הנוגעים לסיווגם והרכבם של טובין ספציפיים המיובאים על ידי נישומים אחרים (שאלות 11-9).
השלישית - בקשת פרטים בנוגע לקיומם של חוקים, תקנות, נהלים או הנחיות שונות העוסקים באלכוהול, כמרכיב בטובין (שאלות 23-19).
הרביעי - שאלות כלליות לגבי המדיניות של רשויות המס (שאלות 15-13, 4).
החמישי - שאלה ממוקדת ביחס להשתתפות נציגי ישראל בכינוס בריסל שנערך בשנת 1994 בעניין השיטה ההרמונית (שאלה 16).
בנוסף, טוענת המבקשת כי המדינה גם לא צירפה גילוי מסמכים ספציפי או כללי, כפי שהתבקשה לכך על ידי המבקשת.
6. ביום 23.3.06, העבירה המדינה למבקשת תצהיר תשובות לשאלון, ללא גילוי מסמכים כללי או ספציפי. על חלק ניכר מהשאלות המדינה כלל לא השיבה, וזאת, לטענתה, מהטעמים הבאים:
א. א. קיים חיסיון על המידע הנוגע לנישומים ספציפיים.
ב. ב. קיים חיסיון על המידע המבוקש, בהיותו מסמכים פנימיים של הרשות.
ג. ג. היעדר אפשרות לספק את הנתונים, כי יש בכך כדי להטיל נטל כבד מידי על המדינה.
ד. ד. המידע שהתבקש אינו רלבנטי ו"חורג" מהמתחייב בתשובות לשאלון.
המבקשת סברה כי אין די בתשובות שהשיבה המדינה, ובטעמים שהציגה המדינה לאי מתן התשובות. על כן, הגישה המבקשת, ביום 7.5.06, את הבקשה שלפנינו, ובה ביקשה מבית המשפט שייתן צו שיורה למדינה להשיב על תשובות השאלון, ולהגיש תצהיר ובו גילוי מסמכים כללי וספציפי. איפשרתי לצדדים להגיש תשובה ותגובה. הצדדים ניצלו הזדמנות זו והגישו טענות מפורטות, כאשר המסמך האחרון שהוגש בתיק הוא בקשת המבקשת, מיום 5.10.06, להוסיף אסמכתא משפטית שהיא פסק דין חדש שניתן על ידי בית המשפט העליון.
תמצית המחלוקת
- עיון בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת, בתגובת המדינה ובתשובה לתגובה מטעם המבקשת, מעלה כי ישנן ארבע נקודות מחלוקת בין הצדדים, בכל הנוגע לשאלון:
א. א.
חיסיון: האם על המידע שאותו התבקשה המדינה לגלות בשאלון - כולו או מקצתו - חל חיסיון כלשהו האוסר על המדינה לגלות מידע זה? ואם אכן חל חיסיון כזה, האם יש הצדקה להסירו?
ב. ב.
דיונים פנימיים של הרשות: האם זכאית המבקשת לדרוש גילוי של מסמכים המכילים דיונים פנימיים של הרשות?