ה ח ל ט ה
1. המבקש עוסק בעריכת דין מ-1970. במהלך השנים נוצרה שותפות שלקראת סוף 1999 נמנו עליה המשיבים והמבקש. היחסים בין השותפים הוסדרו בהסכם מיום 10.3.93. ביום 23.6.00 המשיבים קיבלו, ללא שיתופו של המבקש, החלטה על פירוק השותפות. תחילה מינו המשיבים מפרק זמני אשר התפטר וביום 3.9.00 מונה רו"ח עובדיה בלס כמפרק זמני וביום 25.2.01 מונה כמפרק קבוע לשותפות.
ביום 18.3.01 הקנה בית המשפט למפרק סמכויות כסמכויות מפרק בכל הקשור לתביעות חוב שהוגשו או שיוגשו נגד השותפות וכי על החלטותיו ניתן יהיה לערער לבית המשפט.
2. במקביל להחלטה על הפירוק הקימו המשיבים שותפות חדשה שאליה העבירו את מסד הלקוחות של השותפות ואת עובדי השותפות. מכח שליטתם בחברת שירותים שהשכירה לשותפות ציוד וכח אדם העבירו המשיבים לשותפות שהקימו את השכירות במשרדים שבהם התנהלה השותפות.
כעבור ששה חדשים ב-1.1.01 הסכימה השותפות שהקימו המשיבים להתמזג עם משרד עו"ד ש. פרידמן ושות'.
סמכות הכונס
3. המשיבים טוענים כי הכונס החליט בעניינים שבהם לא היה מוסמך לדון באשר מדובר בהליכים על פי פקודת השותפויות.
כאמור הקנה בית המשפט לכונס סמכויות של מפרק וקבע הליך של ערעור לבית המשפט על החלטותיו. בכך דימה בית המשפט את הכונס למפרק על פי פקודת החברות. אם אותה החלטה לא נראתה למשיבים ראוי היה לתקוף אותה, ולא את החלטותיו של הכונס.
עוד טוענים המשיבים כי הכונס הכריע בתביעות שהן במהותן תביעות נגד המשיבים ולא כלפי השותפות. אם כי אכן זו התוצאה של החלטות הכונס, הרי מדובר בהכרעה בזכויות של המבקש כלפי השותפות ובאלה מוסמך הכונס להחליט.
4. המבקש תבע מכונס נכסיה של השותפות את חלקו במוניטין של השותפות, וגמלה שלה היה זכאי על פי הסכם השותפות. כן דרש המבקש כי הכונס יפעל לקבלת תמורה בשל ניצול זכויות ורכוש של השותפות שבהם עשו המשיבים שימוש ללא רשותה של השותפות.
המוניטין
5. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין היא בדבר עצם קיומו של מוניטין, אשר כונס הנכסים הכיר בו חלקית בהחלטתו מיום 5.6.2001.
בסעיף 20 להחלטתו קבע הכונס:
"אשר על כן הגעתי למסקנה כי השותפים, בהסכמים שערכו ביניהם, קבעו כי:
א. לשותפות יש שווי, גם אם נתקבלה החלטה על פירוקה.
ב. תיקי הלקוחות הינם נכס של השותפות והינם המדד לשוויה של השותפות.
לפיכך אם תיקי הלקוחות חולקו בין השותפים עפ"י חלקם ברווחי השותפות כי אז נעשתה חלוקה בעין של נכס זה. אם נכס זה חולק בין הצדדים בשיעורים אחרים - אז נדרשים תשלומי איזון לצורך התאמה בין החלוקה בפועל לבין החלוקה החוזית."
בהתאם להחלטתו של סגן הנשיא לויט מיום 25.2.01 ערערו המשיבים על אותה החלטה (בש"א 16221/01). גם המבקש ערער על שווי המוניטין שקבע הכונס בהחלטתו (בש"א 15129/01).