שיקולי בית המשפט בפסיקת מזונות זמניים לאשה

כללי

1.         מה הם השיקולים אשר יש לשקול בפסיקת מזונות זמניים לאישה? האם יש להתייחס רק לצרכיה ולהכנסותיו של בעלה, או ניתן להביא בחשבון את רכושה והפירות שהיא מפיקה ממנו? האם יש להמתין עד להכרעה הסופית במזונות לגופם, או שמזונות זמניים לאישה מחייבים התייחסות מיוחדת, בדרך של קביעתם לאלתר, לבל ייווצר מצב שבו, בדלית ברירה, תקבל האישה מזונות מרכושה שלה או מן הרכוש המשותף? מהו הקשר שבין פסיקת מזונות זמניים להליכים הנוספים שבין בני הזוג (מזונות סופיים, רכוש, החזקת ילדים).

בשאלות אלה נעסוק בבר"ע זו, תוך התייחסות גם לנושאים דיוניים, בסוגיית המזונות הזמניים. 

2.         מאחר ואין אנו עוסקים רק בשאלות תיאורטיות או בשאלות משפטיות מופשטות,  נציג תחילה את הרקע העובדתי, את הבקשה למזונות זמניים ותגובת הבעל. בעקבות זאת, אביא את החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בעניין המזונות הזמניים, שהיא נשוא הבר"ע. לאחר שאסקור את טענות הצדדים בבר"ע זו, אנתח את השיקולים האמורים לעיל, על פי הדין החל על המזונות לאישה, בכלל, ומזונות זמניים, בפרט. בפרק האחרון -  ( "מן הכלל אל הפרט") אתייחס לנתונים הכלכליים המיוחדים של תיק זה. שיקלול הנתונים הכלכליים והדין המהותי של מזונות האישה, יביא עימו את  ההכרעה בבר"ע,  כולל: התייחסות להמשך הדיינות בין הצדדים.

רקע עובדתי

3.         המערערת (להלן גם - "האישה" או "התובעת") והמשיב (להלן גם - "הבעל" או "הנתבע"), נישאו זה לזו ביום 14/12/1982. לבני הזוג נולדו שלשה ילדים: הבכור - יליד 8/7/83 - הוא מפגר מאז לידתו ונמצא במוסד; השנייה - ילידת 28/3/86 - היא חיילת; השלישי - יליד 8/2/90 - תלמיד בית ספר  שהיה גר עם בני הזוג  ביחד עד לפרוץ הסכסוך, ועתה גם עם אימו, המבקשת  (ילד שלישי זה יכונה להלן - "הבן").

4.         אין כאן המקום לדון ברקע לסכסוך שבין הצדדים. לטענת התובעת היא סבלה מאלימות מצד בעלה, וכן טענה כי אינו מתייחס יפה לילדים (סעיפים 7,8 לתביעה בתמ"ש 8410/05). הנתבע, כמקובל בתביעות מסוג זה, מכחיש את הטענות של האישה בדבר ייחסו אליה ואל הילדים, ואף את אלימותו, ומדגיש כי עניינים אלה אינם רלבנטיים לצורך המזונות (סעיף 3 לכתב ההגנה בתמ"ש הנ"ל).

5.         ההליכים בין בני הזוג התחילו בתביעת האישה והבן למזונות בתמ"ש הנ"ל ביום 7/4/05. תביעת המזונות התייחסה לצרכים של הרשומים מטה: האישה תבעה מזונות בשיעור של 9,050 ש"ח; מזונות הבן בסך 4,450 ש"ח; צורכי אירוח החיילת 2,700 ש"ח; הוצאות בגין הבן הבכור הנמצא במוסד רפואי, כולל נסיעות אליו, ביגוד והנעלה - 250 ש"ח; וכן הוצאות החזקת וילה בסך 6,500 ש"ח. סכומים אלה הינם לחודש (ולא לשנה).

6.         בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים: תביעת רכוש בבית משפט לענייני משפחה בירושלים (שהוגשה על ידי האישה בו ביום שבו הוגשה תביעת מזונות, קרי: 7.4.05); הליכי ביניים בבית משפט למשפחה, כגון: בקשות לצו הגנה, בקשה לביזיון בית משפט, ועוד; הליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים.

ההליכים בבקשה למזונות זמניים

7.         לפני כשנה, בעיצומה של פגרת בתי המשפט בקיץ תשס"ה (2005) הוגשה בקשה דחופה לפסיקת מזונות זמניים, כאשר המבקשים הם האישה והבן  המתגורר בבית. הבקשה למזונות זמניים (בש"א 55343/05) הוגשה ביום 11/8/05.

הצורך בפסיקת מזונות זמניים, הוסבר בבקשה בדרך הבאה: חלה ירידה משמעותית ברמת החיים אשר אליה הורגלו האישה והבן. בבקשה נאמר  כי עד לפרוץ הסכסוך החזיקו הצדדים בבית עוזרת בית 3 פעמים בשבוע, 6-7 שעות בכל פעם; נסעו לחו"ל פעמיים שלוש בשנה; בילו בחופשות בארץ;  החזיקו שתי מכוניות; אירחו בקנה מידה גדול, ועוד. טענת המבקשים היתה כי התנהגות המשיב, שאינו משלם מזונות, ואף ביטל את כרטיס האשראי ודרש לבטל את החזקת הפלאפון הסלולארי של המבקשים, נועדה לסכל את תשלום המזונות, והמבקשת משוכנעת שבית המשפט לא ייתן לכך יד.

אעיר, כי בסיום הבקשה למזונות זמניים (סעיף 29), מבוקש כי האב יחויב למזונות האישה בסך 9,050 ש"ח לחודש; מזונות הבן 9,250  ש"ח לחודש; צרכי החיילת  2,700  ש"ח בחודש; תשלום הבן החוסה סך 3,000  ש"ח בחודש (בתביעה נאמר כי הסכום עבור הבן החוסה הוא 3,000 ש"ח לשנה; סעיף 15 לכתב התביעה); תשלום חובות החזקת הבית (ללא פירוט סכומים); איסור על המשיב להפריע למבקשת להשתמש ברכב ולחייבו לשלם לה עבור ביטוח הרכב כ - 5,600  ש"ח.

8.         לעניין הכנסת הבעל, נטען בבקשה למזונות זמניים הנ"ל כי הוא מרוויח סכומים גבוהים בארץ ובחו"ל כמהנדס בניין וכבעל חברה הנושאת את שמו. בכתב התביעה נאמר כי הוא עסק כמהנדס חילוץ בעבודות שונות בעולם (חילוץ לכודים בארמניה לאחר רעש האדמה; בארגנטינה - לאחר פיצוץ השגרירות; בתורכיה - לאחר רעש האדמה; באסון וורסאיי - לאחר התמוטטות הבניין; וכן בפיגוע בטאבה). לבקשה צורף חשבון בגין עבודתו בפראג בסך 5,000 דולר לחודש ובנוסף לכך חשבון הוצאות בסך 2,850  ש"ח בחודש. לדברי התובעת, הכנסה זו אינה ממצה את כלל הכנסותיו, והיא הצביעה על גופים ואנשים רבים, אשר בעלה נותן להם שירותים. לדברי התובעת, סך הכל החשבוניות שהוציא המשיב (בעלה) בשנה האחרונה עלה על מליון ש"ח.

9.         ככל שמדובר בהכנסתה שלה, מציינת המבקשת כי היא בעלת השכלה של בוגרת אוניברסיטה בביולוגיה. היא עבדה 7 שנים כמורה לביולוגיה, ולאחר מכן פתחה גן ילדים בבית בני הזוג במבשרת ציון. אך מאז 7/04 אין היא עובדת, בגלל דילול במספר הנרשמים ועקב בעיות רפואיות מהן היא סובלת, אשר אינם מאפשרות לה לתפקד בגן הילדים, אותו היא ניהלה: סירים נופלים לה מהידיים; היא אינה יכולה להחליף חיתולים; היא אינה יכולה להלביש בגד לפעוט ולפתוח או לסגור כפתורים או רוכסני מעילים.

לעניין מצבה הרפואי צורף לבר"ע (נספח ח),  אישור רפואי של  פרופ' הלן רובינוב מנהל היחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה, אשר תיאר את הטיפול בה, וציין בסוף האישור כי " בשלב זה אינה יכולה לחזור לעבודתה ואני ממליץ בפני הביטוח הלאומי להכיר בה בגין בעיה זו" (על פני הדברים ברור כי אישור זה לא הוצג בפני בית משפט קמא בהליך המזונות הזמניים שלפניו, שכן האישור נושא תאריך 12.12.05, כאשר ההחלטה בדבר המזונות הזמניים ניתנה יום קודם לכן, ביום י' כסלו תשס"ו (11.12.05)).

10.       חלק משמעותי בבקשה למזונות זמניים מוקדש לצרכים של המבקשים (האם והבן). לפי דברי האישה, מדובר בהוצאות גבוהות של החזקת בית (וילה בת שלושה מפלסים באזור יוקרתי במבשרת ציון), כאשר העלות החודשית היא 6,500 ש"ח לחודש, בגין הוצאות אלה: ארנונה, ביטוחים, חשמל, מים, תיקונים, החזקה, החלפת ריהוט וציוד והסקה. בהקשר זה, מציינת האישה כי הבית זקוק לשיפוץ כללי ודחוף עקב מצבו המתפורר, כולל תיקוני איטום, תיקוני אינסטלציה וכן תיקוני תקרות וקירות שנפגעו מרטיבות.

11.       הסכום החודשי אותו מבקשת האישה במסגרת המזונות הזמניים - הזהה לסכום התביעה במזונות הסופיים - הוא 9,050  ש"ח לחודש, המורכבים מפריטים אלה: מזון - 1,500; ביגוד והנעלה - 1,000; אחזקת רכב - 2,000; מסעדות בידור וחוגים - 3,000; מינוי בקנטרי קלאב - 350; קוסמטיקה ומספרה - 350; טלפון ופלאפון - 500; תכשיטים - 350. בנוסף לכך, טענה האישה, כי היא זקוקה לטיפולים רפואיים חריגים שאינם מכוסים על-ידי קופת-חולים, בקשר לבעיות פרקים ושיניים, ומשקפיים.

12.       הבקשה למזונות זמניים מתייחסת גם למזונות הבן. בקטע זה של הבקשה, הצרכים של הבן, כפי שפורטו, היו 9,250 ש"ח לחודש (סכום זה הוא יותר מפי שתיים מסכום התביעה המקורית ביחס למזונות הילד, שם היה הסכום 4,450  ש"ח לחודש; לא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה, וגם בבקשה למזונות זמניים, אין כל הסבר כיצד הסעד הזמני המבוקש עולה על הסעד הקבוע). לא ראיתי צורך להתייחס במפורט למזונות אלה של הבן, ואף לא לרכיבים שפורטו בכתב התביעה המקורי ובבקשה למזונות זמניים (השונים אלה מאלה, בכמה רכיבים חשובים), שכן בית משפט קמא קבע - בהחלטה נשוא הבר"ע -  מזונות זמניים לבן בסך של 3,000  ש"ח לחודש, ועל כך לא הוגש בר"ע.