פתח דבר
1. קטינה שטרם מלאו לה שלוש שנים וכבר כל הוויתה - המחלוקת הניטשת בין הוריה ביחס לשאלה מי מהם יהיה המחזיק בה, זה אומר "כולה שלי", וזו אומרת "כולה שלי", כפי שאראה בהמשך גם כשהצעתי "ויחלוקו" - נעניתי, בשלילה ובלית ברירה נאלצת אני ליישב מחלוקת עדינה זו בדרך של הכרעה שיפוטית.
עוד עלי להכריע בשאלת מזונותיה של אם הקטינה, היא התובעת 1 מאת הנתבע בעלה, והכל כפי שיפורט בהמשך פסק דיני.
הרקע
2. אביה ואימה של הקטינה נישאו זל"ז ב- 1.5.03 הקטינה נולדה ב- 19.9.03, מיד בסמוך ללידת הקטינה נעדרה הנחת ממשכנם של בני הזוג, והם הגישו תביעות האחד כנגד רעהו.
התביעה הראשונה למזונות ולמשמורת הוגשה ע"י האם כנגד האב ב- 15.7.04.
3. את "המערכות הראשונות" ניהלו ביניהם הצדדים משום מה במסגרת בקשות לצו הגנה, וכן תיארה כבוד השופטת בנר (המותב הקודם) את מצב הדברים, עת פסקה מזונות זמניים.
"בפנינו נפרש מצב יחסים קשה, מעורער, מתוח ועוין במיוחד, בין בני הזוג אשר הדיו פרצו בעוצמה מתוך קירותיו של ארמון הפאר , ונחשפו בתלונות רבות ונישנות, של כל אחד מן הצדדים כלפי משנהו במשטרה, במספר חריג של בקשות בעניין אלימות במשפחה בבית משפט זה, ובתיאורים קשים, שליליים וקיצוניים בכתבי הטענות הרבים ובדיונים, בתביעות השונות שמגישים בני הזוג הזה זה כנגד זה, בבית משפט זה ובבית הדין הרבני".
4. וכדי להמחיש את רמת הקונפליקט הגבוהה אביא מתוך דברי פקידת הסעד לסדרי הדין שהעידה בפני כב' בית המשפט אמרה:
"העוצמות וההתלהמות בין שני ההורים היא אחרת מאשר אנו פוגשים, למעשה אנו הגורם היחידי שפגש אותם בנפרד וגם ביחד".
ועוד כדי להמחיש את ה"עוצמות" המתוארות לעיל אביא מן הדיווח ביום 17/3/05, דיווח שמוסרת פקה"ס מפי קציני המשטרה.
האם התלוננה על כך שהאב בעט בה בראש וחטף את הילדה, והעובדת הסוציאלית פגשה את האם במיון בבית החולים .... מאוחר יותר, נקראה העובדת הסוציאלית פעם נוספת למיון, מאחר והאב הגיע עם הקטינה והתלונן כי אישתו תקפה אותו.
קצין במשטרת ...., דיווח כי בין בני הזוג התנהל ויכוח קולני מלווה בהקלטות. פקידת הסעד לסדרי דין מסכמת את התסקיר שלה כך:
"... במהלך השבועות האחרונים, מסלים המאבק בין ההורים כאשר בתווך נמצאת ילדה רכה בשנים שנחשפת למראות ועוצמות קונפליקט המסכנים אותה רגשית".
פקידת הסעד לסדרי דין, דיווחה לבית המשפט כי האב דיווח לה שמשטרת חדרה עוצרת אותו ואת האם גם יחד. הדבר אומת עם קצין המשטרה, שדיווח כי
"ההחלטה לעצור את שני ההורים נבעה מתלונות חוזרות ונשנות על תקיפות הדדיות מאז יום חמישי".
במצב זה, הוצא צו חירום, בו הוכרזה הקטינה כ"קטינה נזקקת", והוחלט כי היא תשהה אצל משפחת ב. - כמשפחה אומנת. משפחה זו מוכרת לבת מאחר וגב' ב. משמשת כמטפלת לפרקים עבורה.
5. ועוד כדי להשלים את הרקע הדיוני של תיק זה, אזכיר כי "קרבות מאסף" אלה שבין הצדדים התנהלו במשך למעלה משנה כאשר הצדדים ניסו לנגח זה את זה באמצעות צווי הגנה. אינני סבורה כי ה"פרקטיקה הנוהגת" בקרב עורכי דין מתחום המשפחה של ניהול מערכות בתיק במסגרת צווי הגנה, היא נכונה, לעיתים יש לה אף תוצרי לוואי בלתי רצויים של החרפת והעמקת הקרע שלא לצורך. גם כך יישוב סכסוך ואיחוי קרעים היא מלאכת הטלאה עדינה, וזו צריכה להעשות בלא רעשי סביבה ובעיקר לא בעת שבלי הרף וכמאמר השיר
"המתופף מכה בעוז על חצי קליפת אגוז".
6. תקצר היריעה מלפרט ולמנות את כל הבקשות לצווי ההגנה שהוגשו בין הצדדים, המותב הקודם אף הביא את הצדדים (בעזרת שירותי הרווחה) למעט הסכמות ואולם אלה לא האריכו ימים. בסופו של דבר ובאחד מסופי השבוע הוכרזה הקטינה "קטינה נזקקת", שני הוריה נעצרו ואילו הקטינה נלקחה לשהות בביתה של משפחה אומנת אשר היתה למעשה המטפלת של הקטינה.
7. בכל אופן בפסיקת המזונות הזמניים ביום 24.2.05 קבעה כבוד השופטת בנר, כי על האם לעזוב הבית תוך 50 ימים, בסמוך לכך, בעקבות צו הגנה שהוצא כנגד האם ביום 17.3.05 נאסר על האם להיכנס לבית. בסופו של דבר, היא שכרה בית אחר למגוריה, אך לטענתה האב לא נתן בידה די כספים כדי שיהיה לה במה להאכיל את הקטינה.
8. ביום 24.3.05 הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות, בסיוע בית המשפט (המותב הקודם) כי אכן האם תעזוב את בית המגורים והאב ישלם לה שכ"ד עבור 6 חודשים, הצדדים יפנו לבדיקת מסוגלות הורית.
9. הכניסה אל הבית הפכה למהותית בעיני האם ובעקבות נסיון הכניסה שלה, היא ביקשה צו הגנה האוסר על האב להיכנס לבית (תמ"ש 1971/05). ביום 10.1.06 - דחיתי את הבקשה. הרקע לארועים אלה נעוץ ככל הנראה בהחלטה קודמת שלי - בה ניסיתי לפרש החלטות של המותב הקודם, בהן נקבע שלכאורה אם ישולם לאם הקטינה אשר מגיע לה, הסכמתה לעזוב את הבית תחשב בטלה. והנה, משסברה אם הקטינה כי לא שולם המגיע לה, ניסתה לפרוץ לבית בכח, ובכל אותה עת, ישנה הקטינה ברכב חברתה של האם אשר חנה על ידי הבית.