חברה בע"מ אינה זכאית לקבל דמי תיווך

השופט אברהם אברהם :

רקע

1.         חוקיותו של הסכם תיווך במקרקעין, שעשתה חברה בע"מ בלא שיהא בידה רשיון כדין לעסוק בתיווך, היא שעומדת לדיון בערעור זה. זוהי, בקצרה, מסכת העובדות הצריכה לענייננו, כפי שהיא נפרסה בכתב התביעה שהגישה המערערת לבית משפט השלום: המשיב אבה למכור את ביתו, ולכן פנה למערערת, והרי עיסוקה בתיווך מקרקעין, על מנת שתסייע בידו במכירת ביתו. הוא חתם על הסכם בלעדיות, ובו התחייב כלפיה, כי בתקופת הבלעדיות שנקבעה בהסכם הוא לא יעשה למכירת ביתו אלא באמצעות החברה-המערערת, ואם יפר את הסכם הבלעדיות וימכור את ביתו שלא באמצעותה - ישלם לה דמי תיווך בשיעור של 2% מן המכירה. והנה כעבור זמן נסתבר למערערת, כי המשיב מכר את ביתו שלא באמצעותה. הוא סרב לדרישתה לשלם לה דמי תיווך כפי שנתחייב. מכאן באה תביעתה בבית משפט השלום.

2.         בכתב הגנתו שטח המשיב גירסה עובדתית שונה מזו שהציגה המערערת, וטען טענות מטענות שונות (כגון שהוטעה בידי המערערת בעת שחתם על הסכם הבלעדיות), וכולן נדחו בידי בית משפט קמא. תביעת המערערת נדחתה בכל זאת, על שום שבית משפט קמא מצא, כי הסכם התיווך עומד בניגוד לסעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המתווכים), האוסר על עיסוק בתיווך במקרקעין בלא רשיון כדין. מכל מקום, לשם הדיון בשאלה העומדת בפנינו בערעור, משמע שאלת חוקיותו של הסכם התיווך, אנו נניח כי הגירסה העובדתית שהציגה המערערת בכתב תביעתה היא גירסת האמת (אף כי הדברים לא הוכרעו בבית משפט קמא), ועל בסיס זה נבחן את טענות בעלי הדין באשר לחוקיות ההסכם.

הערעור

3.         המערערת משיגה בפנינו על דחיית תביעתה. היא טוענת, כי מי שעומד מאחוריה, אמנון אזערי האיש, הוא בעלי רשיון תיווך כדין, ואת פעילותו העסקית הוא עשה ועושה באמצעותה. היא משמשת לו 'מסגרת ארגונית', כלשונה. ומשכך הם פני הדברים, כי אז היא רשאית לעסוק בעסקי תיווך, ומכל מקום הסכם התיווך שכרתה עם המשיב לא צריך שייראה הסכם העומד בניגוד לחוק המתווכים, ומכאן תוקפו/חוקיותו.

            המשיב, אין צריך לומר, תומך בפסיקתו של בית משפט קמא.

דיון

4.         סעיף 2 לחוק המתווכים קובע:

"2.        איסור עיסוק ללא רשיון

(א)        לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון ובהתאם להוראות חוק זה.

(ב)        לא יפרסם אדם ברבים הודעה כי הוא מתווך במקרקעין, לא יציג עצמו כמתווך במקרקעין ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא מתווך במקרקעין בישראל, אלא אם כן הוא בעל רשיון לפי חוק זה.

(ג)         ..."

            וסעיף 15 לאותו חוק קובע:

"15.      עונשין

המפר הוראה מהוראות הסעיפים 2 או 10 עד 13, דינו - מאסר שנה וקנס פי ארבעה מהשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

5.         אין חולק, כי המערערת אינה בעלת רשיון לעסוק בתיווך. משכך הוא, ומשהסכם התיווך בינה לבין המשיב נכרת בלא שיהא בידה רשיון כדין לעסוק בתיווך, כי אז עיסוקה עומד בניגוד לחוק המתווכים, ועיסוקה הוא בבחינת עבירה פלילית, כאמור בסעיף 15 הנ"ל לחוק המקרקעין. משום כך יש לומר על הסכם התיווך בו עסקינן, זה שנכרת בין המערערת כמתווכת לבין המשיב כלקוח שלה, כי הוא בבחינת "חוזה פסול" כמשמעו בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. משכך הוא, כי אז ההסכם בטל.

6.         כאמור, המערערת ביקשה לזהות בין פעילותה לפעילותו של אמנון אזערי האיש, המחזיק בידיו רשיון תיווך כדין, והואיל והוא רשאי היה לכרות את הסכם התיווך, כי אז גם היא רשאית היתה לעשות כך.

לעמדה זו אין לשעות. מי שכרת את ההסכם עם המשיב היתה המערערת, כך עולה לא רק מאופן ניסוח החוזה, בו הופיעה המערערת כצד מן הצדדים לחוזה, כי אם גם מעמדתה המפורשת בתביעתה בבימ"ש קמא ובערעורה בפנינו. היא טענה בפה מלא, כי היא שנתנה את שירותי התיווך למשיב, היא שקיבלה ממנו זכות בלעדיות לתווך במקרקעיו, וגו'. ואם כזה הוא מצב הדברים, כי אז היא זו שהיתה צריכה להחזיק ברשיון תיווך כדין, ובהחזקת רשיון בידי מנהלה או בעליה (אמנון אזערי) אין די.