פיצויים בגין רשלנות בביצוע איפור קבוע ע"י קוסמטיקאית

1.         בפניי כתב תביעה אשר הוגש על ידי הגב' ז'אנט שלמה (להלן: "התובעת") כנגד הגב' חסן אורית (להלן: "הנתבעת").

            העובדות הצריכות לעניין

2.         התובעת, ילידת 1949, אלמנה, ביקשה להיטיב את מראה פניה ופנתה אל הנתבעת שהינה קוסמטיקאית במקצועה על מנת לבצע איפור קבוע בגבות ובשפתיים.

            האיפור הקבוע בגבות בוצע על ידי הנתבעת, ואילו תוצאת האיפור הקבוע בשפתיים, היתה לא יפה באופן שהשפה העליונה שורטטה גבוה מקו השפה, ונוצר רושם כאילו יש לתובעת שפם.

            התובעת תובעת את הנתבעת לפיצוי בגין נזקיה.

3.         הנתבעת מכחישה את כל המיוחס לה וטוענת כי ביצעה את האיפור הקבוע בשפתיה של התובעת על הצד הטוב ביותר, ואם ארע נזק, לא ארע נזק זה בגין טיפולה, ומכל מקום, אין קשר סיבתי בין הטיפול לבין הנזק הנטען.

4.         ב"כ התובעת טען כי מדובר בדבר מסוכן, ועל-כן עובר עול ההוכחה אל הנתבעת על מנת שתוכיח שלא התרשלה.

            בע"א 74/62 פישמן ואח' נ' היועץ המשפטי ואח' (פ"ד י"ז(3) 1478) התייחס ממלא מקום הנשיא, כב' השופט אגרנט למושג "דברים מסוכנים" בקובעו:

                        "האמת ניתנת להאמר כי המושג "דברים מסוכנים

                        מעצם ברייתם" יש בו כדי לעורר קשיים שונים,

                        אשר אחדים מהם הם: ראשית, אפשר להגיד על כל

חפץ כי טמון בו אלמנט של סכנה אם לא ישתמשו

בו או יטפלו בו כראוי... שלישית, עצם הדיבור

"מסוכן" טומן בחובו מושג יחסי: כלומר, הסכנה

הנובעת מהשימוש או הטיפול שנעשה בחפץ -

תלויה לא רק בתכונותיו הפנימיות אלא גם

בנסיבות חיצוניות - בתנאי הזמן והמקום ובסוג

האנשים הבאים איתו במגע..."

בעניין אשר בפניי מדובר בטיפול אשר נעשה באמצעות מחט חשמלית, אלא שהנזק שנגרם לא נגרם בגין השימוש באותה מחט חשמלית אלא בתוצאה שהושגה עקב השימוש באותה מחט חשמלית, ללא כל קשר לעובדה שמדובר במחט חשמלית, קרי: נזק זה יכול היה להיווצר באמצעות כל מכשיר המאפשר ביצוע איפור קבוע, ולאו דווקא באמצעות אותה מחט חשמלית, ועל כן דומני כי אין מדובר "בדבר מסוכן" במובנו על פי סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ועל כן אין זה נכון לקבוע כי נטל ההוכחה עבר אל כתפי הנתבעת.

החבות ועוולת הרשלנות