פסק-דין בתיק תמ"ש 39302/02

1.         עניינו של פסק-דין זה הוא בתביעת פיצויים, על-סך של 100,000 ש"ח, בגין לשון הרע שהנתבע הוציא כנגד אשתו לשעבר - התובעת.

רקע

2.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בחודש ספטמבר 1989 והתגרשו ביום 8.10.02.

            לצדדים נולדו שלושה ילדים.

            ביום 29.8.02 אושר הסכם הגירושין שהצדדים עשו ביניהם והוא קיבל תוקף של פסק-דין בתמ"ש 39300/02.

3.         ביום 2.1.03 הוצא נגד הנתבע צו הגנה במעמד צד אחד (תמ"ש 39301/02). בדיון שהתקיים ביום 9.1.03 הנתבע הסכים כי צו ההגנה ישאר בתוקפו, מבלי שהוא מודה בטענות נגדו. צו ההגנה הוארך עד 2.4.03 והוחל על ביתה של התובעת ועל ארבעת מקומות העבודה שלה. כן נאסר על הנתבע להטריד את התובעת ואת מעבידיה.

4.         ביום 26.5.03 ניתן נגד הנתבע צו למניעת הטרדה מאיימת, במעמד צד אחד ונאסר עליו להטריד את התובעת בכל דרך ובכל מקום , לרבות ביתה ומקום עבודתה . וכן נאסר עליו להתקרב למרחק של 50 מ' מביתה, ממקום עבודתה ומרכבה ולהחזיק נשק (תמ"ש 39306/02).

5.         ביום 6.7.04 ניתן שוב צו הגנה, במעמד צד אחד, נגד הנתבע, האוסר עליו להתקרב לביתה של התובעת ולמקום עבודתה ולהטרידה תמ"ש 39307/02). ביום 13.7.04 הוארך צו ההגנה, בהסכמת הנתבע, עד 5.10.04.

העובדות המוסכמות

6.         העובדות הבאות מוסכמות על הצדדים:

א. הנתבע כתב את נספח ה' לכתב התביעה (ר' סעיפים 4 ו- 6 לכתב הגנתו וסעיף 4 לסיכומיו).

ב. הנתבע מסר את נספח ה' למכריה, להוריה ולמתעמלים במכון הכושר, בו התובעת מתעמלת.

(התובעת טענה זאת בסעיף 6 לכתב התביעה והנתבע מודה בכך בסעיפים 3 ו-6 לכתב הגנתו ובסעיפים 4 ו- 21 לסיכומיו).

למניעת ספק, אני קובע כי הנתבע מסר את נספח ה' לגב' נירית קליינבורד, במקום עבודתה של התובעת, גב' גולי דנון מצאה את נספח ה', לגב' כוכי דרור, לאביה של התובעת, לגבי דניאלה דנון.

ג. הנתבע גם מודה בכך שהוא פירסם את נספח ה' ליותר מאדם אחד (ראה סעפים 10 ו- 11 לסיכומי התובעת, בהם מודה הנתבע בסעיפים 4 ו- 21 לסיכומיו).

השאלות השנויות במחלוקת

7.         השאלות עליהן יש להשיב בחיוב על-מנת לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויים, בסך 100,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, הם כדלהלן:

א. האם נספח ה' הוא, כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק), בגדר -

 "דבר שפרסומו עלול -