שיקולים למתן צו עיכוב יציאה להבטחת מזונות קטינים

1.         בפני בקשה לעיכוב יציאת המשיב מן הארץ, למניעת סיכול תביעת מזונות שהוגשה בשם ארבעת ילדיהם הקטינים של הצדדים, בני 13, 11, 8 ו- 4 שנים.

2.         בתביעה עותרת האם לחיוב המשיב במזונות "בסיסיים" ע"ס 1,350 ש"ח לכל ילד ובמדור עבור כל הילדים בסך של 2,700 ש"ח, זאת בנוסף למחצית הוצאות חריגות.

טענות המבקשת           

3.         המבקשת טוענת כלהלן :

3.1        כי למשיב עסקים בחו"ל וקשרים ענפים במדינו מזרח אירופה. "למשיב תשתית שלמה בחו"ל אשר תאפשר לו שם חיים מלאים, מבלי שישוב ארצה".

3.2        כי המשיב מסוגל לצאת מישראל לבלי שוב.

3.3        כי עצם בקשותיו החוזרות ונשנות של המשיב ליציאה מהארץ ולביטול צו העיכוב מעיד על רצונו ועל האינטרס הברטר שיש לו לברוח ממדינת ישראל ולהותיר את המבקשים ללא מזונות.

3.4        כי לאור הנסיעה האחרונה של המשיב לחו"ל, אשר הובטחה בערבויות, ברי כי יש בידו להוסיף ולהעמיד ערבויות, אשר יאזנו את זכות המשיב עם זכויות הקטינים.

3.5        כי מדובר באדם אלים אשר לא יהסס לנטוש את המבקשים.

טענות המשיב

4.         המשיב טוען, כלהלן:

            4.1        כי קיבל את מסמכי הבקשה והצו הזמני , שלא במועד.

4.2        כי הבקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ היא תולדה של רצון המבקשת לנקום בו על שנקט נגדה בהליכי גירושין בביה"ד הרבני.

4.3        כי המבקש הוא שהציג לשלם מזונות ומשלם אותם במלואם ובמועד.

4.4        כי ניסיונות המבקשת למצוא רמזים לחשש כי לא תהיה מסוגלת לגבות את המזונות שיפסקו לה אם יברח המשיב מן הארץ לא הוכחו כלל.

4.5        כי רצונו של המשיב לצאת לחו"ל, אם בכלל, הוא לצורכי פרנסה, וכי עיכוב יציאה גורף הנו בניגוד לחוק ופוגע בזכות יסוד של המשיב.

דיון

5.         בפתח הדברים אציין, כי אין אין נפקות רבה לטענת המשיב, לפיה הוא משלם את המזונות כסדרם "ובמלואם", עת המדובר בסכומי מזונות המהווים הסכמה זמנית, ואשר התגבשו על בסיס שהותה הזמנית של המבקשת עם שלושה מארבעת הקטינים, במקלט לנשים מוכות, כאשר צרכי הקטינים המתגוררים בו עמה - מסופקים ע"י המקלט, לרבות מדורם.