לפסק הדין בעניין ח.ג. נ' צ.כ. ואח'
כשראה שזוגתו במצוקה בשל חובותיו של בנה, הציע בן זוגה להלוות לבן 112 אלף שקלים. אלא שהכספים לא הוחזרו לו מעולם, אף שנזקק להם נוכח מצבו הרפואי הקשה. האיש נאלץ לתבוע את זוגתו לשעבר, שטענה כי מדובר במתנה. ביהמ"ש הביע מורת רוח מהתנהלות האישה ובנה.
אלמן וגרושה הצעירה ממנו בעשר שנים, הכירו בספטמבר 2009. הם בילו יחד כשברקע חילוקי דעות בענייני כספים וחתימה על הסכם ממון. בינואר 2010, נוכח האיש לדעת כי בנה של בת זוגו חייב כספים להוצאה לפועל, והוא העביר לו 112 אלף שקלים לחשבון.
בחלוף כשנתיים, ולאחר שבני הזוג נפרדו, ביקש הגבר את הכספים בחזרה מהבחור, אך אמו סירבה לאפשר זאת.
משנוכח להבין שאין בכוונת האם ובנה להשיב לו את הכסף שנתן להם בנדיבותו, הגיש בדצמבר 2012 תביעה כנגד השניים, שנדונה בביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד.
לטענת התובע, הוא העביר את הכספים לבנה של התובעת, עמה היה בקשרי ידידות תוך שהשניים התחייבו להחזיר את הכסף בתוך שנה. התובע טען, כי בכל פעם שהעלה את נושא השבת הכספים, גרר הדבר מריבה גדולה בין השניים, וכי הוא זקוק לכספים בשל מצבו הרפואי הירוד.
התובע ציין, כי הנתבעת מונעת מאינטרסים כספיים, ועל כך היה מבוסס הקשר ביניהם. כך, מיד עם תחילת הקשר, היא דרשה שיוכיח את רצינותו באמצעות הפקדת 300 אלף שקל בחשבונה.
לעומת זאת, הנתבעים טענו כי אין לחייבם בהשבת הכספים, שכן הם במתנה ביוזמת התובע, ללא הסכם הלוואה, ובדומה למתנות אחרות שהעניק לנתבעת לאורך מערכת היחסים ביניהם.
הנתבעת טענה כי התובע הציע להעביר את הכספים לחשבונו של בנה לאחר שראה אותה ממררת בבכי על הספה, והיא הופתעה מרוחב הלב שגילה.
הנתבע, גרוש בן 46 הגר עם אמו, אישר כי התובע העביר לחשבונו את הכספים, מבלי שהודה לו על כך.
ניצלו את טוב ליבו
השופטת ענת אלפסי התקוממה נוכח התנהגותו של הנתבע, וציינה כי ללא כל קשר אם מדובר בהלוואה או במתנה, אדם מחויב באמירת תודה כלפי אדם המעביר לו סכום כסף לשימושו. היא הוסיפה, כי אם כך חינכה הנתבעת את בנה, יש בכך להעיד על סולם הערכים שלה.
השופטת קבעה כי נראה שהנתבעת החליטה לקשור עם הנתבע קשרי ידידות בשל השפע החומרי שהרעיף עליה, והייתה מעוניינת להמשיך בקשר זה כל עוד נהנתה מיתרונותיו הכספיים. לדבריה, התובע אמנם מימן בילויים והוצאות משותפות, אך יש הבדל בין הוצאות מהן נהנו שני הצדדים לבין סיוע לבנה בעת צרה.
השופטת קבעה כי התובע אדם ישר, טוב לב ונדיב, השתדל לעשות כל שביכולתו כדי לשמח את הנתבעת ולרצות אותה, אך הנתבעים העדיפו לנצל את טוב ליבו, תוך הסתמכות על היעדר מסמך הלוואה בכתב על מנת לחמוק מהחזר.
הלוואה יש להשיב, קבעה השופטת לבסוף, תוך שציינה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב מוחלט כשלא השיבו לנתבע את הכסף עם פנייתו הראשונה.
השופטת חייבה את הנתבעים להשיב לתובע את סכום ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, והוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
השופטת ראתה לנכון להוסיף כי "מן הראוי כי לפחות הנתבע יחנך את ילדיו לערכים יסודיים של הגינות ותום לב, כמו הכרת תודה והשבת הכספים. אלה, יצעידו אותם קדימה בדרך הישר".
לדברי עו"ד איילת בן גור -כהן העוסקת בדיני משפחה, זו אינה הפעם הראשונה בו ביהמ"ש מכיר בכספים שניתנו ללא הסכם הלוואה, ככספים שיש להשיב, אך זו אחת הפעמים הבודדות שביהמ"ש נתן את דעתו האישית להתנהלות הצדדים.
"אף שבתי המשפט מקבלים את העובדה שקיימות מערכות יחסים המושתתות על אינטרס כלכלי, אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הצד שנתן את הכספים להשבתם לידיו", מוסיפה עו"ד בן גור - כהן, "הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהכספים לא ניתנו לבת הזוג, כי אם לבנה, ולנוכח התנהלותם שרובה ככולה נועדה לאפשר להם להתחמק מתשלום החוב".
לפסק הדין בעניין ח.ג. נ' צ.כ. ואח'
*המגיבה היא עורכת דין ממשרד בן גור - כהן סמון ושות' עורכי דין ומגשרים, העוסק, בין היתר, בדיני משפחה.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.