לפסק הדין אלברט וייסמן נמ' ח.א.ש. שירותים ואח'
מאבטח תבע את חברת השמירה בטענה שמרחק של 700 מטר מעמדת השמירה לשירותים הוא משפיל ופוגע בכבודו. לאחר שהביא גם את חדשות ערוץ 2 להציג את התנאים הלא אנושיים שבהם עבד, התגלתה האמת בבית המשפט.
מאבטח, שעבד בחברה קבלנית במתחם המלונות ים המלח במשך כ-7 חודשים, נטש לילה אחד את עמדת השמירה שלו במחאה על המרחק הרב שלה מחדר שירותים. הוא פוטר מעבודתו, ויומיים לאחר מכן הגיע למתחם ביחד עם כתב ערוץ 2, לצלם כתבה בנושא תנאי העבודה של המאבטחים באזור.
בכתבה, ששודרה במהדורת החדשות של הערוץ, מספר המאבטח כי תנאי העבודה אינם אנושיים, כי בעמדות אין מתקני מים לשתיה וכי המרחק בין העמדות לבין השירותים הזמינים ביותר עומד על כ-700 מטר, שכן בתי המלון הקרובים מסרבים לאפשר למאבטחים לעשות שימוש בשירותים שלהם.
המאבטח הגיש תביעה כנגד חברת השמירה והמועצה המקומית תמר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. לטענתו, המצב נוגד את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה וכן עומד בניגוד לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. הוא עתר לפיצוי ללא הוכחת נזק של 20 אלף שקל.
חברת השמירה טענה, שהתובע עזב את העמדה מבלי ליידע את הממונים עליו וטענותיו אינן אלא ניסיון לתרץ את הפרת המשמעת על ידו. לדבריה, עמדות השמירה כוללות ציליה, מזגן, מתקן מים ועמדת שתיה חמה.
עוד טענה, כי המרחק מעמדת השמירה לחדר השירותים הקרוב במלון ליאונרדו עומד על כ-300 מטר, והשומרים רשאים להשתמש בו בתנאי שייכנסו מכניסת העובדים, שמרחקה מהעמדה הוא 150 מטר.
עוד הוסיפה, כי המאבטח יכול להשתמש במתקני השירותים בשאר המלונות או בתי העסק המצויים במרחק 2-3 דקות הליכה מעמדתו במסגרת הסיורים שהוא נדרש להם במסגרת תפקידו.
מהו המרחק הסביר?
השופטת יעל אנגלברג שהם ציטטה בפתח דבריה את הרמב"ם, לפיו "אסור לאדם שישהה את נקביו כלל", וציינה שהמעביד מחויב לוודא שבמקום העבודה או בקרבתו יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש. "זכותו של העובד לצאת להפסקת שירותים היא זכות מגן הנגזרת, בדומה לזכות העובד לישיבה בעבודה, מערכים של כבוד האדם העובד", הוסיפה השופטת.
השופטת קיבלה את טענות הנתבעת לעניין המרחק מהעמדה לשירותים, שנתמכו בתצלומים ומדידות מהשטח, שגם התובע הודה, בסופו של דבר, באמיתותן. גם הטענה שהשומרים היו רשאים להיכנס לשירותים מכניסת העובדים התקבלה.
נמצא, כי התובע גם הסתיר את העובדה שבכל עמדה שהו בו זמנית שני שומרים, שנדרשו לבצע סיורים במתחם והיו רשאים לעזוב את העמדה תוך תיאום ביניהם ולגשת לשירותים או לקיוסק.
לדברי השופטת, החוק אינו קובע את המרחק הרצוי בין מקום העבודה לחדרי השירותים, משום שהדבר משתנה בהתאם לענף התעסוקה ואופיו, אך במקרה זה, המרחק משירותי מלון ליאונרדו, העומד על כ-150 מטר, הוא מרחק סביר.
על סמך כל אלה נדחתה התביעה, והסיבה בגינה לא חויב התובע בהוצאות הנתבעות היא חשיבות הסוגיה: "מן הראוי להעלות על סדר היום את חובתו של מעסיק לוודא העמדת מתקן שירותים לשימושו של עובד ולאפשר לו גישה אליו גם מבחינת זמינות המתקן וגם מבחינת זמן ההפסקה הניתן לעובד לצורך כך", סיכמה השופטת את הדיון.
לדברי עו"ד יעקב לביא, העוסק בדיני עבודה, על אף שהתביעה נדחתה, בית הדין השתמש בה כדי להדגיש את חובת המעסיק לדאוג לזכותו היסודית של העובד לרווחה גופנית.
"חשיבותו של פסק הדין היא בכלל האצבע שנקבע בו לעניין המרחק הסביר לשירותים, הנגזר מתקנות הבטיחות בעבודה", אומר עו"ד לביא. "אם השירותים מצויים במרחק העולה על 125 מטר ממקום העבודה - כאילו לא סופקו לעובד שירותים והוא זכאי לפיצוי בלא הוכחת נזק בגובה של 20,000 שקל מינימום".
לפסק הדין אלברט וייסמן נ' ח.א.ש. שירותים ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין