לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' פרידמן
מי יודע מתי ואיפה מותר לחנות על המדרכה ברחובות תל אביב? מסתבר שחוץ מפקחי העירייה - אף אחד. עד היום סירבה העירייה לפרסם את המדיניות הברורה שלה בפומבי. ייתכן שפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר, ישנה את המצב.
תושב תל אביב, עורך דין במקצועו, חנה את רכבו באחד מימי שישי של יולי 2011, כשארבעת גלגליו על המדרכה, כהרגלו. כשהגיע לרכב, מצא להפתעתו דוח משעה 9:48.
עוה"ד סירב לשלם את הקנס, בטענה שהעירייה אינה נוהגת לחלק דוחות לרכבים החונים ברחובות הפנימיים על המדרכה בשעות הבוקר, והצדדים הגיעו לבית המשפט.
עוה"ד טען, כי בשלוש השנים האחרונות הוא מחנה את רכבו באותה הצורה ומעולם לא קיבל דוח, וכך עושים גם רבים אחרים. הוא הוסיף, כי ניסה למצוא פרטים על מדיניות האכיפה של העירייה בנושא, אבל לא מצא על כך כל מידע.
במהלך הדיון, התברר לנאשם כי חוק העזר אוסר חנייה על מדרכה באופן גורף, אולם בפועל, בין השעות 19:00 ל- 9:00 ניתן לחנות ללא חשש, וביום שישי ניתן לחנות חופשי מהשעה 17:00.
לטענת העירייה, מדיניות האכיפה אינה מפורסמת, מאחר שהיא אינה רשאית לפרסם הנחיה הסותרת את חוק העזר. לעמדתה, כאשר אדם חונה על המדרכה, הוא לוקח את הסיכון שיקבל קנס.
המפקחת שערכה את הודעת הקנס העידה כי במשך 12 השנים בהן היא עובדת בעירייה, היא מקיימת את הוראות מפקדיה, לאכוף את הוראות חוק העזר רק אחרי 9:00 בבוקר.
חניה היא לא רולטה
השופטת נעה תבור ציינה, כי מעדות המפקחת עולה, שמדיניות האכיפה המקלה של חוק העזר נוהגת בעיר לפחות 12 שנה. לא ייתכן שמדיניות זו לא תפורסם בפומבי. תושבי העיר ומבקריה זכאים לדעת היכן ומתי הם רשאים לחנות את רכבם מבלי לחשוש.
"חניית הרכב ברחובות העיר אינה משולה להשתתפות ברולטה", כתבה השופטת. יתרה מכך- מדיניות האכיפה של חוק העזר נחשבת להנחיה מנהלית, ולכן, על פי חוק חופש המידע, העירייה מחויבת לפרסם אותה.
לא ייתכן, שפקחי העירייה הם היחידים שידעו את המדיניות. פעולות הרשות אינן יכולות להיות בגדר "תורת הנסתר", הבהירה השופטת. רבבות אנשים שמחפשים חניה בתל אביב זכאים לדעת מתי, היכן ובאילו נסיבות הם רשאים לחנות את רכבם.
השופטת הוסיפה, כי טענת העירייה שאינה רשאית לפרסם הנחיה הסותרת את החוק היא אבסורדית, במובן זה שממילא היא לא אוכפת את החוק במלואו.
לגופו של עניין, קבעה השופטת כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה. הנאשם לא הבין, שיש הבדל מהותי בין חניה בשעה 9:00 לחניה בשעה 9:48, והעירייה אף לא הסבירה את קו הגבול שבו בחרה- כלל לא ברור מדוע עד השעה 9:00 חוק העזר לא נאכף, ולא ניתנים דוחות לרכבים החונים על המדרכה, ודווקא החל מהשעה 9:00 מתחילים בפעולות האכיפה.
משכך, הגיוני שהנאשם טעה במצב הדברים, בכך שסבר בתום לב, כי הוא רשאי להמשיך לחנות על המדרכה גם ב- 9:48.
לסיום, הביעה השופטת תקווה, שפסק הדין לא יגרום לעירייה לבטל את האכיפה המקלה רק כיוון שהיא אינה מעוניינת לפרסם הנחיות ברורות. המטרה היא- שתפעל לפרסום ההנחיות, ותאפשר לכל אותם אנשים שנהנים מהמדיניות המקלה, להמשיך ליהנות ממנה.
עו"ד רעות נחמיאס - פלדר, העוסקת בתחום הרשויות המקומיות, מסבירה שזהו פסק דין חדשני, הקובע רף הגינות גבוה לרשויות. "אין זה סוד, כי בכל רשות ישנם נהלים פנימיים המרחיבים או מצמצמים את חוקי העזר שמכוחם היא פועלת, אך הפעם בית המשפט חייב את הרשות לפרסם את אותם נהלים ברבים, כדי שהתושבים יוכלו לכלכל צעדיהם ולהימנע מטעות או עשיית עבירה בשגגה", אומרת נחמיאס - פלדר.
- ב"כ התובע: עו"ד אפרים פרידמן
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' פרידמן
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.